< תהילים 60 >

למנצח על-שושן עדות מכתם לדוד ללמד ב בהצותו את ארם נהרים-- ואת-ארם צובה וישב יואב ויך את-אדום בגיא-מלח-- שנים עשר אלף ג אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו 1
Au maître de chant. Sur le Lys du témoignage. Hymne de David, à enseigner. Lorsqu’il fit la guerre aux Syriens de Mésopotamie et aux Syriens de Soba, et que Joab revint et battit Edom dans la vallée du Sel, lui tuant douze mille hommes. O Dieu, tu nous as rejetés, tu nous as dispersés: tu étais irrité: rends-nous ta faveur!
הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי-מטה 2
Tu as ébranlé le pays, tu l’as déchiré: répare ses brèches, car il chancelle!
הראית עמך קשה השקיתנו יין תרעלה 3
Tu as fait voir à ton peuple de rudes épreuves, tu nous as fait boire un vin de vertige.
נתתה ליראיך נס להתנוסס-- מפני קשט סלה 4
Mais tu as donné à ceux qui te craignent une bannière, afin qu’elle s’élève à cause de ta vérité. — Séla.
למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו (וענני) 5
Afin que tes bien-aimés soient délivrés, sauve par ta droite, et exauce-moi.
אלהים דבר בקדשו--אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד 6
Dieu a parlé dans sa sainteté: « Je tressaillirai de joie. J’aurai Sichem en partage, et je mesurerai la vallée de Succoth.
לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי 7
Galaad est à moi, à moi Manassé! Ephraïm est l’armure de ma tête, et Juda mon sceptre.
מואב סיר רחצי--על-אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרועעי 8
Moab est le bassin où je me lave; sur Edom je jette ma sandale; terre des Philistins, pousse des acclamations en mon honneur! »
מי יבלני עיר מצור מי נחני עד-אדום 9
Qui me mènera à la ville forte? Qui me conduira à Edom?
הלא-אתה אלהים זנחתנו ולא-תצא אלהים בצבאותינו 10
N’est-ce pas toi, ô Dieu, qui nous avais rejetés, ô Dieu, qui ne sortais plus avec nos armées?
הבה-לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם 11
Prête-nous ton secours contre l’oppresseur! Le secours de l’homme n’est que vanité.
באלהים נעשה-חיל והוא יבוס צרינו 12
Avec Dieu nous accomplirons des exploits; il écrasera nos ennemis.

< תהילים 60 >