< תהילים 60 >
למנצח על-שושן עדות מכתם לדוד ללמד ב בהצותו את ארם נהרים-- ואת-ארם צובה וישב יואב ויך את-אדום בגיא-מלח-- שנים עשר אלף ג אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו | 1 |
To the Overseer. — 'Concerning the Lily of Testimony,' a secret treasure of David, to teach, in his striving with Aram-Naharaim, and with Aram-Zobah, and Joab turneth back and smiteth Edom in the valley of Salt — twelve thousand. O God, Thou hadst cast us off, Thou hadst broken us — hadst been angry! — Thou dost turn back to us.
הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי-מטה | 2 |
Thou hast caused the land to tremble, Thou hast broken it, Heal its breaches, for it hath moved.
הראית עמך קשה השקיתנו יין תרעלה | 3 |
Thou hast shewn Thy people a hard thing, Thou hast caused us to drink wine of trembling.
נתתה ליראיך נס להתנוסס-- מפני קשט סלה | 4 |
Thou hast given to those fearing thee an ensign. To be lifted up as an ensign Because of truth. (Selah)
למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו (וענני) | 5 |
That Thy beloved ones may be drawn out, Save [with] Thy right hand, and answer us.
אלהים דבר בקדשו--אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד | 6 |
God hath spoken in His holiness: I exult — I apportion Shechem, And the valley of Succoth I measure,
לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי | 7 |
Mine [is] Gilead, and mine [is] Manasseh, And Ephraim [is] the strength of my head, Judah [is] my lawgiver,
מואב סיר רחצי--על-אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרועעי | 8 |
Moab [is] my pot for washing, over Edom I cast my shoe, Shout, concerning me, O Philistia.
מי יבלני עיר מצור מי נחני עד-אדום | 9 |
Who doth bring me [to] a city of bulwarks? Who hath led me unto Edom?
הלא-אתה אלהים זנחתנו ולא-תצא אלהים בצבאותינו | 10 |
Is it not Thou, O God? hast Thou cast us off? And dost Thou not go forth, O God, with our hosts!
הבה-לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם | 11 |
Give to us help from adversity, And vain [is] the deliverance of man.
באלהים נעשה-חיל והוא יבוס צרינו | 12 |
In God we do mightily, And He treadeth down our adversaries!