< תהילים 60 >
למנצח על-שושן עדות מכתם לדוד ללמד ב בהצותו את ארם נהרים-- ואת-ארם צובה וישב יואב ויך את-אדום בגיא-מלח-- שנים עשר אלף ג אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו | 1 |
For the leader. On shushan eduth. A michtam of David (for teaching), when he fought with Aram-naharaim and Aram-zobah, and Joab returned and defeated twelve thousand Edomites in the Valley of Salt. O God, you have spurned and broken us, routing us in your wrath – restore us!
הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי-מטה | 2 |
You have shaken the land and cleft it; heal its tottering breaches.
הראית עמך קשה השקיתנו יין תרעלה | 3 |
You have made your people drink hardship, and given us wine of reeling.
נתתה ליראיך נס להתנוסס-- מפני קשט סלה | 4 |
You have given those who fear you a banner, a rallying-place from the bow, (Selah)
למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו (וענני) | 5 |
for the rescue of your beloved. Save by your right hand and answer us.
אלהים דבר בקדשו--אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד | 6 |
God did solemnly swear: ‘As victor will I divide Shechem, and mete out the valley of Succoth.
לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי | 7 |
Mine is Gilead, mine is Manasseh, Ephraim is the defence of my head, Judah my sceptre of rule,
מואב סיר רחצי--על-אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרועעי | 8 |
Moab the pot that I wash in, Edom – I cast my shoe over it, I shout o’er Philistia in triumph.’
מי יבלני עיר מצור מי נחני עד-אדום | 9 |
O to be brought to the fortified city! O to be led into Edom!
הלא-אתה אלהים זנחתנו ולא-תצא אלהים בצבאותינו | 10 |
Have you not spurned us, O God? You do not march forth with our armies.
הבה-לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם | 11 |
Grant us help from the foe, for human help is worthless.
באלהים נעשה-חיל והוא יבוס צרינו | 12 |
With God we shall yet do bravely: he himself will tread down our foes.