תהילים 60

1 למנצח על-שושן עדות מכתם לדוד ללמד ב בהצותו את ארם נהרים-- ואת-ארם צובה וישב יואב ויך את-אדום בגיא-מלח-- שנים עשר אלף ג אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו

For the end, for them that shall yet be changed; for an inscription by David for instruction, when he [had] burned Mesopotamia of Syria, and Syria Sobal, and Joab [had] returned and smitten [in] the valley of salt twelve thousand. O God, thou hast rejected and destroyed us; thou hast been angry, yet hast pitied us.

2 הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי-מטה

Thou hast shaken the earth, and troubled it; heal its breaches, for it has been shaken.

3 הראית עמך קשה השקיתנו יין תרעלה

Thou hast shewn thy people hard things: thou has made us drink the wine of astonishment.

4 נתתה ליראיך נס להתנוסס-- מפני קשט סלה

Thou hast given a token to them that fear thee, that they might flee from the bow. (Pause)

5 למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו (וענני)

That thy beloved ones may be delivered; save with thy right hand, and hear me.

6 אלהים דבר בקדשו--אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד

God has spoken in his holiness; I will rejoice, and divide Sicima, and measure out the valley of tents.

7 לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי

Galaad is mine, and Manasse is mine; and Ephraim is the strength of my head;

8 מואב סיר רחצי--על-אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרועעי

Judas is my king; Moab is the caldron of my hope; over Idumea will I stretch out my shoe; the Philistines have been subjected to me.

9 מי יבלני עיר מצור מי נחני עד-אדום

Who will lead me into the fortified city? who will guide me as far a Idumea?

10 הלא-אתה אלהים זנחתנו ולא-תצא אלהים בצבאותינו

Wilt not thou, O God, who hast cast us off? and wilt not thou, O God, go forth with our forces?

11 הבה-לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם

Give us help from trouble: for vain is the deliverance of man.

12 באלהים נעשה-חיל והוא יבוס צרינו

In God will we do valiantly; and he shall bring to nought them that harass us.