תהילים 59
| למנצח אל-תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את-הבית להמיתו ב הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני | 1 |
In finem, ne disperdas. David in tituli inscriptionem, quando misit Saul et custodivit domum ejus ut eum interficeret. [Eripe me de inimicis meis, Deus meus, et ab insurgentibus in me libera me.
| הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני | 2 |
Eripe me de operantibus iniquitatem, et de viris sanguinum salva me.
| כי הנה ארבו לנפשי-- יגורו עלי עזים לא-פשעי ולא-חטאתי יהוה | 3 |
Quia ecce ceperunt animam meam; irruerunt in me fortes.
| בלי-עון ירצון ויכוננו עורה לקראתי וראה | 4 |
Neque iniquitas mea, neque peccatum meum, Domine; sine iniquitate cucurri, et direxi.
| ואתה יהוה-אלהים צבאות אלהי ישראל-- הקיצה לפקד כל-הגוים אל-תחן כל-בגדי און סלה | 5 |
Exsurge in occursum meum, et vide: et tu, Domine Deus virtutum, Deus Israël, intende ad visitandas omnes gentes: non miserearis omnibus qui operantur iniquitatem.
| ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר | 6 |
Convertentur ad vesperam, et famem patientur ut canes: et circuibunt civitatem.
| הנה יביעון בפיהם--חרבות בשפתותיהם כי-מי שמע | 7 |
Ecce loquentur in ore suo, et gladius in labiis eorum: quoniam quis audivit?
| ואתה יהוה תשחק-למו תלעג לכל-גוים | 8 |
Et tu, Domine, deridebis eos; ad nihilum deduces omnes gentes.
| עזו אליך אשמרה כי-אלהים משגבי | 9 |
Fortitudinem meam ad te custodiam, quia, Deus, susceptor meus es:
| אלהי חסדו (חסדי) יקדמני אלהים יראני בשררי | 10 |
Deus meus misericordia ejus præveniet me.
| אל-תהרגם פן ישכחו עמי--הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני | 11 |
Deus ostendet mihi super inimicos meos: ne occidas eos, nequando obliviscantur populi mei. Disperge illos in virtute tua, et depone eos, protector meus, Domine:
| חטאת-פימו דבר-שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו | 12 |
delictum oris eorum, sermonem labiorum ipsorum; et comprehendantur in superbia sua. Et de execratione et mendacio annuntiabuntur
| כלה בחמה כלה ואינמו וידעו--כי-אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה | 13 |
in consummatione: in ira consummationis, et non erunt. Et scient quia Deus dominabitur Jacob, et finium terræ.
| וישבו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר | 14 |
Convertentur ad vesperam, et famem patientur ut canes: et circuibunt civitatem.
| המה ינועון (יניעון) לאכל-- אם-לא ישבעו וילינו | 15 |
Ipsi dispergentur ad manducandum; si vero non fuerint saturati, et murmurabunt.
| ואני אשיר עזך-- וארנן לבקר חסדך כי-היית משגב לי ומנוס ביום צר-לי | 16 |
Ego autem cantabo fortitudinem tuam, et exsultabo mane misericordiam tuam: quia factus es susceptor meus, et refugium meum in die tribulationis meæ.
| עזי אליך אזמרה כי-אלהים משגבי אלהי חסדי | 17 |
Adjutor meus, tibi psallam, quia Deus susceptor meus es; Deus meus, misericordia mea.]
