תהילים 59
| למנצח אל-תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את-הבית להמיתו ב הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני | 1 |
Dem Sangmeister, nach (der Weise des Liedes: ) "Verderbe nicht!". / Ein Gedicht Davids, als Saul hinsandte und sie das Haus bewachten, um ihn zu töten.
| הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני | 2 |
Errette mich, mein Gott, von meinen Feinden, / Vor meinen Widersachern schütze mich!
| כי הנה ארבו לנפשי-- יגורו עלי עזים לא-פשעי ולא-חטאתי יהוה | 3 |
Rette mich von den Übeltätern / Und hilf mir gegen die Mörder!
| בלי-עון ירצון ויכוננו עורה לקראתי וראה | 4 |
Denn fürwahr, sie lauern mir auf. / Es rotten sich Grausame wider mich, / doch bin ich, o Jahwe, schuldlos daran.
| ואתה יהוה-אלהים צבאות אלהי ישראל-- הקיצה לפקד כל-הגוים אל-תחן כל-בגדי און סלה | 5 |
Aber trotz meiner Unschuld stürmen sie an und rüsten sich. / Auf, hilf mir, sieh drein!
| ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר | 6 |
Du, Jahwe Elohim der Heerscharen (Herr), Gott Israels, / Wach auf, alle Heiden zu strafen! / Verschone keinen der freveln Verräter! (Sela)
| הנה יביעון בפיהם--חרבות בשפתותיהם כי-מי שמע | 7 |
Jeden Abend kehren sie wieder, knurren wie Hunde, / Durchstreifen die Stadt.
| ואתה יהוה תשחק-למו תלעג לכל-גוים | 8 |
Fürwahr, sie geifern mit ihrem Munde, / Auf ihren Lippen sind Schwerter. / Denn (sie denken: ) "Wer hört es?"
| עזו אליך אשמרה כי-אלהים משגבי | 9 |
Du aber, Jahwe, lachest ihrer, / Du spottest aller Heiden.
| אלהי חסדו (חסדי) יקדמני אלהים יראני בשררי | 10 |
Mein Hort, dein will ich harren; / Denn Elohim ist mein Schutz.
| אל-תהרגם פן ישכחו עמי--הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני | 11 |
Mein Gott kommt mir mit seiner Gnade entgegen, / An meinen Laurern läßt Elohim meine Lust mich sehn.
| חטאת-פימו דבר-שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו | 12 |
Töte sie nicht, damit es mein Volk nicht vergesse; / Treib sie umher durch deine Macht und stürze sie nieder, / Du, unser Schild, Adonái!
| כלה בחמה כלה ואינמו וידעו--כי-אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה | 13 |
Es sündigt ihr Mund in jedem Wort ihrer Lippen / — Sie sollen sich fangen in ihrem Hochmut! —, / Ihr Reden ist nichts als Fluchen und Lügen.
| וישבו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר | 14 |
Vertilg sie im Grimm, vertilge sie, daß sie nicht mehr seien! / Dann wird man erkennen, daß Elohim in Jakob herrscht / Bis an die Enden der Erde. (Sela)
| המה ינועון (יניעון) לאכל-- אם-לא ישבעו וילינו | 15 |
Jeden Abend kehren sie wieder, knurren wie Hunde, / Durchstreifen die Stadt.
| ואני אשיר עזך-- וארנן לבקר חסדך כי-היית משגב לי ומנוס ביום צר-לי | 16 |
Sie irren umher und suchen nach Speise. / Wenn sie nicht satt werden, murren sie.
| עזי אליך אזמרה כי-אלהים משגבי אלהי חסדי | 17 |
Ich aber will singen von deiner Macht / Und jauchzen am Morgen ob deiner Huld. / Denn du bist mein Schutz, / Eine Zuflucht am Tage der Not. Mein Hort, dir will ich singen. / Denn Elohim ist mein Schutz, mein gnädiger Gott.
