תהילים 59
| למנצח אל-תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את-הבית להמיתו ב הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני | 1 |
Au chef des chantres. “Ne détruis pas.” Hymne de David. Lorsque Saül envoya cerner la maison, pour le faire mourir. Mon Dieu! Délivre-moi de mes ennemis, Protège-moi contre mes adversaires!
| הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני | 2 |
Délivre-moi des malfaiteurs, Et sauve-moi des hommes de sang!
| כי הנה ארבו לנפשי-- יגורו עלי עזים לא-פשעי ולא-חטאתי יהוה | 3 |
Car voici, ils sont aux aguets pour m’ôter la vie; Des hommes violents complotent contre moi, Sans que je sois coupable, sans que j’aie péché, ô Éternel!
| בלי-עון ירצון ויכוננו עורה לקראתי וראה | 4 |
Malgré mon innocence, ils courent, ils se préparent: Réveille-toi, viens à ma rencontre, et regarde!
| ואתה יהוה-אלהים צבאות אלהי ישראל-- הקיצה לפקד כל-הגוים אל-תחן כל-בגדי און סלה | 5 |
Toi, Éternel, Dieu des armées, Dieu d’Israël, Lève-toi, pour châtier toutes les nations! N’aie pitié d’aucun de ces méchants infidèles! (Pause)
| ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר | 6 |
Ils reviennent chaque soir, ils hurlent comme des chiens, Ils font le tour de la ville.
| הנה יביעון בפיהם--חרבות בשפתותיהם כי-מי שמע | 7 |
Voici, de leur bouche ils font jaillir le mal, Des glaives sont sur leurs lèvres; Car, qui est-ce qui entend?
| ואתה יהוה תשחק-למו תלעג לכל-גוים | 8 |
Et toi, Éternel, tu te ris d’eux, Tu te moques de toutes les nations.
| עזו אליך אשמרה כי-אלהים משגבי | 9 |
Quelle que soit leur force, c’est en toi que j’espère, Car Dieu est ma haute retraite.
| אלהי חסדו (חסדי) יקדמני אלהים יראני בשררי | 10 |
Mon Dieu vient au-devant de moi dans sa bonté, Dieu me fait contempler avec joie ceux qui me persécutent.
| אל-תהרגם פן ישכחו עמי--הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני | 11 |
Ne les tue pas, de peur que mon peuple ne l’oublie; Fais-les errer par ta puissance, et précipite-les, Seigneur, notre bouclier!
| חטאת-פימו דבר-שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו | 12 |
Leur bouche pèche à chaque parole de leurs lèvres: Qu’ils soient pris dans leur propre orgueil! Ils ne profèrent que malédictions et mensonges.
| כלה בחמה כלה ואינמו וידעו--כי-אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה | 13 |
Détruis-les, dans ta fureur, détruis-les, et qu’ils ne soient plus! Qu’ils sachent que Dieu règne sur Jacob, Jusqu’aux extrémités de la terre! (Pause)
| וישבו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר | 14 |
Ils reviennent chaque soir, ils hurlent comme des chiens, Ils font le tour de la ville.
| המה ינועון (יניעון) לאכל-- אם-לא ישבעו וילינו | 15 |
Ils errent çà et là, cherchant leur nourriture, Et ils passent la nuit sans être rassasiés.
| ואני אשיר עזך-- וארנן לבקר חסדך כי-היית משגב לי ומנוס ביום צר-לי | 16 |
Et moi, je chanterai ta force; Dès le matin, je célébrerai ta bonté. Car tu es pour moi une haute retraite, Un refuge au jour de ma détresse.
| עזי אליך אזמרה כי-אלהים משגבי אלהי חסדי | 17 |
O ma force! C’est toi que je célébrerai, Car Dieu, mon Dieu tout bon, est ma haute retraite.
