תהילים 59
| למנצח אל-תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את-הבית להמיתו ב הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני | 1 |
(Til sangmesteren. Al-tasjhet. Af David. En miktam, da Saul sendte folk, som skulle vogte huset for at dræbe ham.) Fri mig fra mine Fjender, min Gud, bjærg mig fra dem, der rejser sig mod mig;
| הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני | 2 |
fri mig fra Udådsmænd, frels mig fra blodstænkte Mænd!
| כי הנה ארבו לנפשי-- יגורו עלי עזים לא-פשעי ולא-חטאתי יהוה | 3 |
Thi se, de lurer efter min Sjæl, stærke Mænd stimler sammen imod mig, uden at jeg har Skyld eller Brøde.
| בלי-עון ירצון ויכוננו עורה לקראתי וראה | 4 |
Uden at jeg har forbrudt mig, HERRE, stormer de frem og stiller sig op. Vågn op og kom mig i Møde, se til!
| ואתה יהוה-אלהים צבאות אלהי ישראל-- הקיצה לפקד כל-הגוים אל-תחן כל-בגדי און סלה | 5 |
Du er jo HERREN, Hærskarers Gud, Israels Gud. Vågn op og hjemsøg alle Folkene, skån ej een af de troløse Niddinger! (Sela)
| ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר | 6 |
Ved Aften kommer de tilbage, hyler som Hunde og stryger gennem Byen!
| הנה יביעון בפיהם--חרבות בשפתותיהם כי-מי שמע | 7 |
Se, deres Mund løber over, på deres Læber er Sværd, thi: "Hvem skulde høre det?"
| ואתה יהוה תשחק-למו תלעג לכל-גוים | 8 |
Men du, o HERRE, du ler ad dem, du spotter alle Folk,
| עזו אליך אשמרה כי-אלהים משגבי | 9 |
dig vil jeg lovsynge, du, min Styrke, thi Gud er mit Værn;
| אלהי חסדו (חסדי) יקדמני אלהים יראני בשררי | 10 |
med Nåde kommer min Gud mig i Møde, Gud lader mig se mine Fjender med Fryd!
| אל-תהרגם פן ישכחו עמי--הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני | 11 |
Slå dem ikke ihjel, at ikke mit Folk skal glemme, gør dem hjemløse med din Vælde og styrt dem,
| חטאת-פימו דבר-שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו | 12 |
giv dem hen, o Herre, i Mundens Synd, i Læbernes Ord, og lad dem hildes i deres Hovmod for de Eder og Løgne, de siger;
| כלה בחמה כלה ואינמו וידעו--כי-אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה | 13 |
udryd dem i Vrede, gør Ende på dem, så man kan kende til Jordens Ender, at Gud er Hersker i Jakob! (Sela)
| וישבו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר | 14 |
Ved Aften kommer de tilbage, hyler som Hunde og stryger gennem Byen,
| המה ינועון (יניעון) לאכל-- אם-לא ישבעו וילינו | 15 |
vanker rundt efter Føde og knurrer, når de ikke mættes.
| ואני אשיר עזך-- וארנן לבקר חסדך כי-היית משגב לי ומנוס ביום צר-לי | 16 |
Men jeg, jeg vil synge om din Styrke, juble hver Morgen over din Nåde; thi du blev mig et Værn, en Tilflugt på Nødens Dag.
| עזי אליך אזמרה כי-אלהים משגבי אלהי חסדי | 17 |
Dig vil jeg lovsynge, du, min Styrke, thi Gud er mit Værn, min nådige Gud.
