תהילים 59
| למנצח אל-תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את-הבית להמיתו ב הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני | 1 |
Til Sangmesteren; „fordærv ikke”; af David; „et gyldent Smykke”; der Saul sendte hen, og de toge Vare paa Huset for at slaa ham ihjel.
| הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני | 2 |
Min Gud! fri mig fra mine Fjender, sæt mig paa et højt Sted imod dem, som staa op imod mig.
| כי הנה ארבו לנפשי-- יגורו עלי עזים לא-פשעי ולא-חטאתי יהוה | 3 |
Fri mig fra dem, som gøre Uret, og frels mig fra blodgerrige Mænd!
| בלי-עון ירצון ויכוננו עורה לקראתי וראה | 4 |
Thi se, de lure efter min Sjæl, de stærke holde sammen imod mig, uden min Overtrædelse og uden min Synd, o Herre!
| ואתה יהוה-אלהים צבאות אלהי ישראל-- הקיצה לפקד כל-הגוים אל-תחן כל-בגדי און סלה | 5 |
Uden min Skyld storme de frem og stille sig op; vaagn op at møde mig og se til!
| ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר | 6 |
Ja, du, Herre, Gud Zebaoth! Israels Gud, vaagn op at hjemsøge alle Hedningerne! vær ingen naadig af alle de troløse Niddinger! (Sela)
| הנה יביעון בפיהם--חרבות בשפתותיהם כי-מי שמע | 7 |
De komme igen imod Aftenen, de tude som Hunde og løbe omkring i Staden.
| ואתה יהוה תשחק-למו תלעג לכל-גוים | 8 |
Se, de udgyde Ord af deres Mund, der er Sværd paa deres Læber; thi „hvo hører det?”
| עזו אליך אשמרה כי-אלהים משגבי | 9 |
Men du, Herre! du ler ad dem, du spotter alle Hedningerne.
| אלהי חסדו (חסדי) יקדמני אלהים יראני בשררי | 10 |
Imod hans Styrke vil jeg vogte paa dig, thi Gud er min Befæstning.
| אל-תהרגם פן ישכחו עמי--הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני | 11 |
Gud, som beviser mig Miskundhed, skal komme mig i Møde; Gud skal lade mig se med Lyst paa mine Fjender.
| חטאת-פימו דבר-שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו | 12 |
Slaa dem ikke ihjel, at mit Folk ikke skal glemme det; lad dem vanke hid og did for din Magt, og lad dem styrte, Herre, vort Skjold.
| כלה בחמה כלה ואינמו וידעו--כי-אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה | 13 |
Deres Læbers Ord er Synd i deres Mund; lad dem gribes i deres Hovmod og for den Forbandelse og Løgn, som de udsige.
| וישבו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר | 14 |
Gør Ende paa dem i din Vrede, gør Ende paa dem, at de ikke ere mere til; og de skulle vide, at Gud er den, som hersker i Jakob indtil Jordens Ender. (Sela)
| המה ינועון (יניעון) לאכל-- אם-לא ישבעו וילינו | 15 |
Og de skulle komme igen om Aftenen, tude som Hunde og løbe omkring i Staden.
| ואני אשיר עזך-- וארנן לבקר חסדך כי-היית משגב לי ומנוס ביום צר-לי | 16 |
De skulle vanke hid og did efter Føde og overnatte, uden at de blive mætte.
| עזי אליך אזמרה כי-אלהים משגבי אלהי חסדי | 17 |
Men jeg vil synge om din Styrke, jeg vil synge med Fryd om din Miskundhed om Morgenen; thi du var mig en Befæstning og en Tilflugt paa min Nøds Dag. Min Styrke! for dig vil jeg synge, thi Gud er min Befæstning, Gud, som beviser mig Miskundhed.
