תהילים 57
| למנצח אל-תשחת לדוד מכתם-- בברחו מפני-שאול במערה ב חנני אלהים חנני-- כי בך חסיה נפשי ובצל-כנפיך אחסה-- עד יעבר הוות | 1 |
Dem Vorsänger. “Verdirb nicht!” Von David, ein Gedicht, als er vor Saul in die Höhle floh. Sei mir gnädig, o Gott, sei mir gnädig! Denn zu dir nimmt Zuflucht meine Seele, und ich will Zuflucht nehmen zu dem Schatten deiner Flügel, bis vorübergezogen das Verderben.
| אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי | 2 |
Zu Gott, dem Höchsten, will ich rufen, zu dem Gott, der es für mich vollendet.
| ישלח משמים ויושיעני-- חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו | 3 |
Vom Himmel wird er senden und mich retten; er macht zum Hohn den, der nach mir schnaubt. (Sela) Senden wird Gott seine Güte und seine Wahrheit.
| נפשי בתוך לבאם-- אשכבה להטים בני-אדם--שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה | 4 |
Mitten unter Löwen ist meine Seele, unter Flammensprühenden liege ich, unter Menschenkindern, deren Zähne Speere und Pfeile, und deren Zunge ein scharfes Schwert ist.
| רומה על-השמים אלהים על כל-הארץ כבודך | 5 |
Erhebe dich über die Himmel, o Gott! Über der ganzen Erde sei deine Herrlichkeit!
| רשת הכינו לפעמי-- כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה | 6 |
Ein Netz haben sie meinen Schritten bereitet, es beugte sich nieder meine Seele; eine Grube haben sie vor mir gegraben, sie sind mitten hineingefallen. (Sela)
| נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה | 7 |
Befestigt ist mein Herz, o Gott, befestigt ist mein Herz! Ich will singen und Psalmen singen.
| עורה כבודי--עורה הנבל וכנור אעירה שחר | 8 |
Wache auf, meine Seele! Wachet auf, Harfe und Laute! Ich will aufwecken die Morgenröte.
| אודך בעמים אדני אזמרך בלאמים | 9 |
Ich will dich preisen, Herr, unter den Völkern, will dich besingen unter den Völkerschaften.
| כי-גדל עד-שמים חסדך ועד-שחקים אמתך | 10 |
Denn groß bis zu den Himmeln ist deine Güte, und bis zu den Wolken deine Wahrheit.
| רומה על-שמים אלהים על כל-הארץ כבודך | 11 |
Erhebe dich über die Himmel, o Gott! Über der ganzen Erde sei deine Herrlichkeit!
