תהילים 57
| למנצח אל-תשחת לדוד מכתם-- בברחו מפני-שאול במערה ב חנני אלהים חנני-- כי בך חסיה נפשי ובצל-כנפיך אחסה-- עד יעבר הוות | 1 |
Dem Sangmeister, nach (der Melodie des Liedes: ) "Verderbe nicht!" / Ein Gedicht Davids. Als er vor Saul in die Höhle floh.
| אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי | 2 |
Sei mir gnädig, Elohim, sei mir gnädig! / Denn meine Seele sucht Zuflucht bei dir. / In deiner Flügel Schatten bin ich geborgen, / Bis das Verderben vorüber ist.
| ישלח משמים ויושיעני-- חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו | 3 |
Ich rufe zu Elohim, dem Höchsten, / Zu El, der's für mich hinausführt.
| נפשי בתוך לבאם-- אשכבה להטים בני-אדם--שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה | 4 |
Er sendet vom Himmel (sein Heil) und hilft mir. / Wenn mich mein Verfolger zum Kampf reizt, (Sela) Dann sendet Elohim seine Huld und Treu.
| רומה על-השמים אלהים על כל-הארץ כבודך | 5 |
Ich muß unter Löwen weilen, / Unter Leuten ruhn, die Flammen sprühn, / Ihre Zähne sind Spieß und Pfeile, / Ihre Zungen ein scharfes Schwert.
| רשת הכינו לפעמי-- כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה | 6 |
Elohim, erheb dich über die Himmel, / Deine Herrlichkeit über alle Welt!
| נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה | 7 |
Sie hatten meinen Füßen ein Netz gestellt, / So daß meine Seele in Angst sich wand. / Sie höhlten vor mir eine Grube aus — / Und fallen nun selbst hinein. (Sela)
| עורה כבודי--עורה הנבל וכנור אעירה שחר | 8 |
Mein Herz ist getrost, Elohim, mein Herz ist getrost; / Ich will singen und spielen.
| אודך בעמים אדני אזמרך בלאמים | 9 |
Wach auf, mein Herz! / Wach auf, du Harfe und Zither! / Wecken will ich das Morgenrot.
| כי-גדל עד-שמים חסדך ועד-שחקים אמתך | 10 |
Unter Völkern, Adonái, will ich dich preisen, / Dir singen unter den Leuten.
| רומה על-שמים אלהים על כל-הארץ כבודך | 11 |
Denn groß bis zum Himmel ist deine Gnade, / Bis zu den Wolken reicht deine Treu. Elohim, erheb dich über die Himmel, / Deine Herrlichkeit über alle Welt!
