< תהילים 57 >
למנצח אל-תשחת לדוד מכתם-- בברחו מפני-שאול במערה ב חנני אלהים חנני-- כי בך חסיה נפשי ובצל-כנפיך אחסה-- עד יעבר הוות | 1 |
Au maître-chantre. — «Ne détruis pas.» — Poème de David, lorsqu'il s'enfuit dans la caverne, poursuivi par Saül. Aie pitié, ô Dieu, aie pitié de moi; Car mon âme cherche en toi son refuge. Je me réfugie à l'ombre de tes ailes. Jusqu'à ce que la calamité soit passée.
אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי | 2 |
Je crie vers le Dieu Très-Haut, Vers le Dieu fort qui agira pour moi.
ישלח משמים ויושיעני-- חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו | 3 |
Il m'enverra des cieux sa délivrance. Tandis que mon persécuteur me couvre d'outrages. (Pause) Oui, Dieu m'enverra sa grâce et son secours fidèle.
נפשי בתוך לבאם-- אשכבה להטים בני-אדם--שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה | 4 |
Mon âme est au milieu des lions; J'habite avec des hommes qui vomissent des flammes Dont les dents sont des lances et des flèches, Et dont la langue est un glaive acéré.
רומה על-השמים אלהים על כל-הארץ כבודך | 5 |
Dieu, élève-toi au-dessus des cieux! Que ta gloire couvre toute la terre!
רשת הכינו לפעמי-- כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה | 6 |
Ils avaient tendu un piège sous mes pas; Mon âme chancelait; Ils avaient creusé une fosse devant moi: Ils y sont tombés! (Pause)
נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה | 7 |
Mon coeur est bien disposé, ô Dieu! Oui, mon coeur est bien disposé Pour chanter, pour psalmodier.
עורה כבודי--עורה הנבל וכנור אעירה שחר | 8 |
Réveille-toi, mon âme; réveillez-vous, mon luth et ma harpe: Je veux devancer l'aurore.
אודך בעמים אדני אזמרך בלאמים | 9 |
Je te célébrerai parmi les peuples. Seigneur! Je te louerai parmi les nations;
כי-גדל עד-שמים חסדך ועד-שחקים אמתך | 10 |
Car ta bonté atteint jusqu'aux cieux. Et ta fidélité jusqu'aux nues.
רומה על-שמים אלהים על כל-הארץ כבודך | 11 |
O Dieu, élève-toi au-dessus des cieux! Que ta gloire couvre toute la terre!