תהילים 57
| למנצח אל-תשחת לדוד מכתם-- בברחו מפני-שאול במערה ב חנני אלהים חנני-- כי בך חסיה נפשי ובצל-כנפיך אחסה-- עד יעבר הוות | 1 |
Au chef des chantres. Al tachhêt. Mikhtam de David, lorsqu’il se fut réfugié, à cause de Saül, dans la caverne. Sois-moi propice, ô Dieu, sois-moi propice, car en toi s’abrite mon âme; je me mets à couvert à l’ombre de tes ailes, jusqu’à ce que le malheur ait passé.
| אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי | 2 |
Je crie vers le Dieu suprême, vers le Tout-Puissant qui prendra ma cause en main.
| ישלח משמים ויושיעני-- חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו | 3 |
Que du haut du ciel il m’envoie son secours, celui qui m’opprime aura beau m’insulter, (Sélah) Que Dieu envoie sa grâce et sa bienveillance!
| נפשי בתוך לבאם-- אשכבה להטים בני-אדם--שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה | 4 |
Je pourrai me coucher parmi des lions aux regards flamboyants, parmi des hommes dont les dents sont des lances et des flèches, et la langue un glaive tranchant.
| רומה על-השמים אלהים על כל-הארץ כבודך | 5 |
Montre, ô Dieu, ta grandeur qui dépasse les cieux; que ta gloire brille sur toute la terre!
| רשת הכינו לפעמי-- כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה | 6 |
On avait dressé des filets sous mes pas pour me faire ployer, on avait creusé une fosse devant moi: ils y sont tombés eux-mêmes. (Sélah)
| נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה | 7 |
Mon cœur reste ferme, ô Dieu, mon cœur reste ferme: je puis chanter, célébrer tes louanges.
| עורה כבודי--עורה הנבל וכנור אעירה שחר | 8 |
Réveille-toi, ô mon âme, réveillez-vous, ô luth et harpe: je veux réveiller l’aurore.
| אודך בעמים אדני אזמרך בלאמים | 9 |
Je te louerai parmi les nations, ô Seigneur, je te chanterai parmi les peuples.
| כי-גדל עד-שמים חסדך ועד-שחקים אמתך | 10 |
Car ta grâce s’élève jusqu’aux cieux, et ta bonté atteint jusqu’au firmament.
| רומה על-שמים אלהים על כל-הארץ כבודך | 11 |
Montre, ô Dieu, ta grandeur qui dépasse les cieux; que ta gloire brille sur toute la terre!
