תהילים 57
| למנצח אל-תשחת לדוד מכתם-- בברחו מפני-שאול במערה ב חנני אלהים חנני-- כי בך חסיה נפשי ובצל-כנפיך אחסה-- עד יעבר הוות | 1 |
Au chef de musique. Al-Tashkheth. De David. Mictam; quand il fuyait devant Saül, dans la caverne. Use de grâce envers moi, ô Dieu! use de grâce envers moi; car en toi mon âme se réfugie, et sous l’ombre de tes ailes je me réfugie, jusqu’à ce que les calamités soient passées.
| אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי | 2 |
Je crierai au Dieu Très-haut, à Dieu qui mène [tout] à bonne fin pour moi.
| ישלח משמים ויושיעני-- חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו | 3 |
Il a envoyé des cieux, et m’a sauvé; il a couvert de honte celui qui veut m’engloutir. (Sélah) Dieu a envoyé sa bonté et sa vérité.
| נפשי בתוך לבאם-- אשכבה להטים בני-אדם--שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה | 4 |
Mon âme est au milieu de lions; je suis couché parmi ceux qui soufflent des flammes, – les fils des hommes, dont les dents sont des lances et des flèches, et la langue une épée aiguë.
| רומה על-השמים אלהים על כל-הארץ כבודך | 5 |
Élève-toi, ô Dieu! au-dessus des cieux; que ta gloire soit au-dessus de toute la terre!
| רשת הכינו לפעמי-- כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה | 6 |
Ils ont préparé un filet pour mes pas, mon âme se courbait; ils ont creusé devant moi une fosse, ils sont tombés dedans. (Sélah)
| נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה | 7 |
Mon cœur est affermi, ô Dieu! mon cœur est affermi; je chanterai et je psalmodierai.
| עורה כבודי--עורה הנבל וכנור אעירה שחר | 8 |
Éveille-toi, mon âme! Éveillez-vous, luth et harpe! Je m’éveillerai à l’aube du jour.
| אודך בעמים אדני אזמרך בלאמים | 9 |
Je te célébrerai parmi les peuples, ô Seigneur! je chanterai tes louanges parmi les peuplades;
| כי-גדל עד-שמים חסדך ועד-שחקים אמתך | 10 |
Car ta bonté est grande jusqu’aux cieux, et ta vérité jusqu’aux nues.
| רומה על-שמים אלהים על כל-הארץ כבודך | 11 |
Élève-toi, ô Dieu! au-dessus des cieux; que ta gloire soit au-dessus de toute la terre!
