< תהילים 56 >

למנצח על-יונת אלם רחקים-- לדוד מכתם באחז אותו פלשתים בגת ב חנני אלהים כי-שאפני אנוש כל-היום לחם ילחצני 1
Auf den Siegesspender, für den unschuldigen Zugewanderten in der Ferne, von David, ein Weihegesang, als ihn die Philister zu Gath festhielten. Gott! Sei mir gnädig! Denn Menschen schnauben wider mich, und täglich ängstigt mich mein Feind.
שאפו שוררי כל-היום כי-רבים לחמים לי מרום 2
Ja, meine Feinde schnauben immerfort; denn viele streiten gegen mich.
יום אירא-- אני אליך אבטח 3
Jedoch der Tag ist weit entfernt, da ich mich fürchte; denn auf Dich vertraue ich.
באלהים אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה בשר לי 4
Ich rühme mich der Gotteszusage; furchtlos vertraue ich auf Gott. Was können Sterbliche mir tun?
כל-היום דברי יעצבו עלי כל-מחשבתם לרע 5
Und fechten sie auch täglich meine Worte an, sind alle ihre Pläne, mir zum Schaden, böse,
יגורו יצפינו (יצפונו)--המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי 6
sie müssen doch sich fürchten und verkriechen und so auf meine Schritte lauschen, wie sie's von mir erwartet haben.
על-און פלט-למו באף עמים הורד אלהים 7
Verstoße sie des Frevels wegen! Die Scharen stürze hin im Grimme, Gott!
נדי ספרתה-אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך 8
Vermerkst Du schon mein Schwanken, dann lege meine Tränen auch in Deinen Schlauch, voll angerechnet!
אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא זה-ידעתי כי-אלהים לי 9
Dann weichen meine Feinde. Am Tage, da ich rufe, weiß ich, daß ich einen Gott besitze.
באלהים אהלל דבר ביהוה אהלל דבר 10
Ich rühme mich der Gotteszusage; ich rühme mich der Zusage des Herrn.
באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה אדם לי 11
Furchtlos vertraue ich auf Gott. Was kann ein Mensch mir antun? -
עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך 12
Ich schulde Dir Gelübde, Gott; ich zahle sie Dir heim mit Dankbarkeit.
כי הצלת נפשי ממות-- הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים-- באור החיים 13
Denn meine Seele wahrst Du vor dem Tod, nicht wahr? vorm Sturze meine Füße. So kann ich länger noch vor Gott im Licht des Lebens wallen.

< תהילים 56 >