תהילים 56
| למנצח על-יונת אלם רחקים-- לדוד מכתם באחז אותו פלשתים בגת ב חנני אלהים כי-שאפני אנוש כל-היום לחם ילחצני | 1 |
Au chef des chantres. Sur Yonat Elem Rehokim, Mikhtam de David, lorsque les Philistins se furent saisis de lui à Gath. Prends-moi en pitié, ô Dieu, car des hommes veulent me dévorer; sans relâche, l’adversaire me harcèle.
| שאפו שוררי כל-היום כי-רבים לחמים לי מרום | 2 |
Sans relâche, mes ennemis sont haletants après moi, car nombreux sont ceux qui me combattent, ô Dieu suprême;
| יום אירא-- אני אליך אבטח | 3 |
le jour où j’ai à craindre, c’est à toi que je me confie.
| באלהים אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה בשר לי | 4 |
Grâce à Dieu, je puis célébrer son arrêt; en Dieu j’ai confiance, je ne crains rien: que pourrait la créature contre moi?
| כל-היום דברי יעצבו עלי כל-מחשבתם לרע | 5 |
Constamment ils empirent ma condition; toutes leurs pensées ont pour but de me nuire.
| יגורו יצפינו (יצפונו)--המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי | 6 |
Ils se concertent, se mettent à l’affût, observent chacun de mes pas; on dirait qu’ils guettent ma vie.
| על-און פלט-למו באף עמים הורד אלהים | 7 |
Pour cette injustice, rejette-les; avec indignation jette à bas ces peuples.
| נדי ספרתה-אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך | 8 |
Veuille compter, toi, mes courses vagabondes, recueillir mes larmes dans ton urne, oui les consigner dans ton livre!
| אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא זה-ידעתי כי-אלהים לי | 9 |
Alors, mes ennemis, lâchant pied, reculeront, au jour où je t’invoquerai: je sais bien que Dieu est pour moi.
| באלהים אהלל דבר ביהוה אהלל דבר | 10 |
Grâce à Dieu, je puis célébrer son arrêt; grâce à l’Eternel, je puis célébrer son arrêt.
| באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה אדם לי | 11 |
En Dieu j’ai confiance, je ne crains rien: que pourrait l’homme contre moi?
| עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך | 12 |
A moi, ô Dieu, d’acquitter mes vœux envers toi: je te paierai des sacrifices de reconnaissance.
| כי הצלת נפשי ממות-- הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים-- באור החיים | 13 |
Car tu as préservé mon âme de la mort, et n’est-ce pas? mes pieds de la chute, de sorte que je continue à marcher devant Dieu, dans la lumière qui éclaire les vivants.
