< תהילים 56 >
למנצח על-יונת אלם רחקים-- לדוד מכתם באחז אותו פלשתים בגת ב חנני אלהים כי-שאפני אנוש כל-היום לחם ילחצני | 1 |
(Til sangmesteren. Al-jonat-elem-rehokim. Af David. En miktam, da filisterne greb ham i Gat.) Vær mig nådig Gud, thi Mennesker vil mig til livs, jeg trænges stadig af Stridsmænd;
שאפו שוררי כל-היום כי-רבים לחמים לי מרום | 2 |
mine Fjender vil mig stadig til Livs, thi mange strider bittert imod mig!
יום אירא-- אני אליך אבטח | 3 |
Når jeg gribes af Frygt, vil jeg stole på dig,
באלהים אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה בשר לי | 4 |
og med Guds Hjælp skal jeg prise hans Ord. Jeg stoler på Gud, jeg frygter ikke, hvad kan Kød vel gøre mig?
כל-היום דברי יעצבו עלי כל-מחשבתם לרע | 5 |
De oplægger stadig Råd imod mig, alle deres Tanker går ud på ondt.
יגורו יצפינו (יצפונו)--המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי | 6 |
De flokker sig sammen, ligger på Lur, jeg har dem lige i Hælene, de står mig jo efter Livet.
על-און פלט-למו באף עמים הורד אלהים | 7 |
Gengæld du dem det onde, stød Folkene ned i Vrede, o Gud!
נדי ספרתה-אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך | 8 |
Selv har du talt mine Suk, i din Lædersæk har du gemt mine Tårer; de står jo i din Bog.
אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא זה-ידעתי כי-אלהים לי | 9 |
Da skal Fjenderne vige, den Dag jeg kalder; så meget ved jeg, at Gud er med mig.
באלהים אהלל דבר ביהוה אהלל דבר | 10 |
Med Guds Hjælp skal jeg prise hans Ord, med HERRENs Hjælp skal jeg prise hans Ord.
באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה אדם לי | 11 |
Jeg stoler på Gud, jeg frygter ikke, hvad kan et Menneske gøre mig?
עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך | 12 |
Jeg har Løfter til dig at indfri, o Gud, med Takofre vil jeg betale dig.
כי הצלת נפשי ממות-- הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים-- באור החיים | 13 |
Thi fra Døden frier du min Sjæl, ja min Fod fra Fald, at jeg kan vandre for Guds Åsyn i Livets Lys.