< תהילים 56 >
למנצח על-יונת אלם רחקים-- לדוד מכתם באחז אותו פלשתים בגת ב חנני אלהים כי-שאפני אנוש כל-היום לחם ילחצני | 1 |
Til Sangmesteren. Al-jonat-elem-rehokim. Af David. En Miktam, da Filisterne greb ham i Gat.
שאפו שוררי כל-היום כי-רבים לחמים לי מרום | 2 |
Vær mig naadig, Gud, thi Mennesker vil mig til Livs, jeg trænges stadig af Stridsmænd;
יום אירא-- אני אליך אבטח | 3 |
mine Fjender vil mig stadig til Livs, thi mange strider bittert imod mig!
באלהים אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה בשר לי | 4 |
Naar jeg gribes af Frygt, vil jeg stole paa dig,
כל-היום דברי יעצבו עלי כל-מחשבתם לרע | 5 |
og med Guds Hjælp skal jeg prise hans Ord. Jeg stoler paa Gud, jeg frygter ikke, hvad kan Kød vel gøre mig?
יגורו יצפינו (יצפונו)--המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי | 6 |
De oplægger stadig Raad imod mig, alle deres Tanker gaar ud paa ondt.
על-און פלט-למו באף עמים הורד אלהים | 7 |
De flokker sig sammen, ligger paa Lur, jeg har dem lige i Hælene, de staar mig jo efter Livet.
נדי ספרתה-אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך | 8 |
Gengæld du dem det onde, stød Folkene ned i Vrede, o Gud!
אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא זה-ידעתי כי-אלהים לי | 9 |
Selv har du talt mine Suk, i din Lædersæk har du gemt mine Taarer; de staar jo i din Bog.
באלהים אהלל דבר ביהוה אהלל דבר | 10 |
Da skal Fjenderne vige, den Dag jeg kalder; saa meget ved jeg, at Gud er med mig.
באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה אדם לי | 11 |
Med Guds Hjælp skal jeg prise hans Ord, med HERRENS Hjælp skal jeg prise hans Ord.
עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך | 12 |
Jeg stoler paa Gud, jeg frygter ikke, hvad kan et Menneske gøre mig?
כי הצלת נפשי ממות-- הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים-- באור החיים | 13 |
Jeg har Løfter til dig at indfri, o Gud, med Takofre vil jeg betale dig. Thi fra Døden frier du min Sjæl, ja min Fod fra Fald, at jeg kan vandre for Guds Aasyn i Livets Lys.