< תהילים 55 >
למנצח בנגינת משכיל לדוד ב האזינה אלהים תפלתי ואל-תתעלם מתחנתי | 1 |
Til songmeisteren, med strengleik; ein song til lærdom av David. Gud, vend øyra til mi bøn, og løyn deg ikkje for mi naudbeding!
הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה | 2 |
Gjev gaum etter meg og svara meg! Eg er uroleg med mine sorgfyllte tankar, og eg må stynja
מקול אויב--מפני עקת רשע כי-ימיטו עלי און ובאף ישטמוני | 3 |
for rop frå fienden, for trykk frå den ugudlege. For dei velter vondt yver meg, og i vreide forfylgjer dei meg.
לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי | 4 |
Mitt hjarta skjelv i meg, og daudens fæle hev falle på meg.
יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות | 5 |
Otte og skjelving kjem yver meg og rædsla legg seg på meg.
ואמר--מי-יתן-לי אבר כיונה אעופה ואשכנה | 6 |
Og eg segjer: «Å, hadde eg vengjer som duva, då skulde eg fljuga burt og finna ein bustad.
הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה | 7 |
Sjå, eg vilde fly langt burt, eg vilde finna herbyrge i øydemarki. (Sela)
אחישה מפלט לי-- מרוח סעה מסער | 8 |
Eg vilde skunda meg i livd for den føykjande vinden, for stormen.»
בלע אדני פלג לשונם כי-ראיתי חמס וריב בעיר | 9 |
Sluk deim, Herre, kløyv deira tungemål! For eg ser vald og kiv i byen.
יומם ולילה--יסובבה על-חומתיה ואון ועמל בקרבה | 10 |
Dag og natt renner dei kringum honom på murarne, ugjerd og møda er midt i honom.
הוות בקרבה ולא-ימיש מרחבה תך ומרמה | 11 |
Tjon er midt i honom, og ikkje vik frå gatorne vald og svik.
כי לא-אויב יחרפני ואשא לא-משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו | 12 |
For ikkje min fiende er det som hæder meg - det kunde eg tola; ikkje min uven er det som briskar seg mot meg - då kunde eg gøyma meg for honom.
ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי | 13 |
Men du er det, du som var min likemann, min ven, min kjenning, -
אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש | 14 |
me som hadde huglegt samråd med kvarandre, som gjekk til Guds hus med den glade hop.
ישימות (ישי מות) עלימו--ירדו שאול חיים כי-רעות במגורם בקרבם (Sheol ) | 15 |
Lat dauden koma brått på deim! Lat deim fara ned til helheimen livande! For vondskap råder i deira bustad og i deira hjarta. (Sheol )
אני אל-אלהים אקרא ויהוה יושיעני | 16 |
Eg vil ropa til Gud, og Herren skal frelsa meg.
ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי | 17 |
Kveld og morgon og middag vil eg klaga og sukka, so vil han høyra mi røyst.
פדה בשלום נפשי מקרב-לי כי-ברבים היו עמדי | 18 |
Han løyser ut mi sjæl frå strid mot meg og gjev meg fred, for mange er dei mot meg.
ישמע אל ויענם-- וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים | 19 |
Gud skal høyra og svara deim - han sit frå fordoms tid, (sela) deim som ikkje vil verta annarleis og som ikkje ottast Gud.
שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו | 20 |
Han legg hand på folk som held fred med honom, han bryt si pakt.
חלקו מחמאת פיו-- וקרב-לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות | 21 |
Ordi frå hans munn er håle som smør, men hans hjarta er fullt av strid. Hans ord er mjukare enn olje, og dei er då utdregne sverd.
השלך על-יהוה יהבך-- והוא יכלכלך לא-יתן לעולם מוט-- לצדיק | 22 |
Kasta byrdi di på Herren, og han skal halda deg uppe! han skal ikkje i all æva lata den rettferdige verta rikka.
ואתה אלהים תורדם לבאר שחת-- אנשי דמים ומרמה לא-יחצו ימיהם ואני אבטח-בך | 23 |
Men du, Gud, skal støyta deim ned i den djupe grav; blodgiruge og falske menner skal ikkje nå til helvti av si livetid; men eg set mi lit til deg.