תהילים 55
| למנצח בנגינת משכיל לדוד ב האזינה אלהים תפלתי ואל-תתעלם מתחנתי | 1 |
(Til sangmesteren. Med strengespil. En maskil af David.) Lyt, o Gud, til min Bøn, skjul dig ej for min tryglen,
| הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה | 2 |
lå mig Øre og svar mig, jeg vånder mig i Klage,
| מקול אויב--מפני עקת רשע כי-ימיטו עלי און ובאף ישטמוני | 3 |
jeg stønner ved Fjendernes Råb og de gudløses Skrig; thi Ulykke vælter de over mig, forfølger mig grumt;
| לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי | 4 |
Hjertet er angst i mit Bryst, Dødens Rædsler er faldet over mig.
| יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות | 5 |
Frygt og Angst falder på mig, Gru er over mig.
| ואמר--מי-יתן-לי אבר כיונה אעופה ואשכנה | 6 |
Jeg siger: Ak, havde jeg Vinger som Duen, da fløj jeg i Ly,
| הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה | 7 |
ja, langt bort vilde jeg fly og blive i Ørkenen. (Sela)
| אחישה מפלט לי-- מרוח סעה מסער | 8 |
Da søgte jeg skyndsomt Tilflugt for rivende Storm og Uvejr.
| בלע אדני פלג לשונם כי-ראיתי חמס וריב בעיר | 9 |
Herre, forvir og split deres Tungemål! Thi Vold og Ufred ser jeg i Byen;
| יומם ולילה--יסובבה על-חומתיה ואון ועמל בקרבה | 10 |
de går Rundgang Dag og Nat på dens Mure;
| הוות בקרבה ולא-ימיש מרחבה תך ומרמה | 11 |
Ulykke, Kvide og Vanheld råder derinde, Voldsfærd og Svig viger aldrig bort fra dens Torve.
| כי לא-אויב יחרפני ואשא לא-משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו | 12 |
Det var ikke en Fjende, som hånede mig - det kunde bæres; min uven ydmygede mig ej - ham kunde jeg undgå;
| ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי | 13 |
men du, en Mand af min Stand, en Ven og fortrolig,
| אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש | 14 |
og det skønt vi delte Samværets Sødme, vandrede endrægtelig i Guds Hus.
| ישימות (ישי מות) עלימו--ירדו שאול חיים כי-רעות במגורם בקרבם (Sheol h7585) | 15 |
Over dem komme Død, lad dem levende synke i Dødsriget! Thi der er Ondskab i deres Bolig, i deres Indre! (Sheol h7585)
| אני אל-אלהים אקרא ויהוה יושיעני | 16 |
Jeg, jeg råber til Gud, og HERREN vil frelse mig.
| ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי | 17 |
Jeg klager og stønner ved Kvæld, ved Gry og ved Middag; min Røst vil han høre
| פדה בשלום נפשי מקרב-לי כי-ברבים היו עמדי | 18 |
og udfri min Sjæl i Fred, så de ikke kan komme mig nær; thi mange er de imod mig.
| ישמע אל ויענם-- וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים | 19 |
Gud, som troner fra Fortids Dage, vil høre og ydmyge dem. (Sela) Thi der er ingen Forandring hos dem, og de frygter ikke for Gud.
| שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו | 20 |
På Venner lagde han Hånd og brød sin Pagt.
| חלקו מחמאת פיו-- וקרב-לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות | 21 |
Glattere end Smør er hans Mund, men Hjertet vil Krig, blødere end Olie hans Ord, skønt dragne Sværd.
| השלך על-יהוה יהבך-- והוא יכלכלך לא-יתן לעולם מוט-- לצדיק | 22 |
Kast din Byrde på HERREN, så sørger han for dig, den retfærdige lader han ikke i Evighed rokkes.
| ואתה אלהים תורדם לבאר שחת-- אנשי דמים ומרמה לא-יחצו ימיהם ואני אבטח-בך | 23 |
Og du, o Gud, nedstyrt dem i Gravens Dyb! Ej skal blodstænkte, svigefulde Mænd nå Hælvten af deres Dage. Men jeg, jeg stoler på dig!
