< תהילים 51 >
למנצח מזמור לדוד ב בבוא-אליו נתן הנביא-- כאשר-בא אל-בת-שבע ג חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי | 1 |
In finem. Psalmus David, cum venit ad eum Nathan propheta, quando intravit ad Bethsabee. [Miserere mei, Deus, secundum magnam misericordiam tuam; et secundum multitudinem miserationum tuarum, dele iniquitatem meam.
הרבה (הרב) כבסני מעוני ומחטאתי טהרני | 2 |
Amplius lava me ab iniquitate mea, et a peccato meo munda me.
כי-פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד | 3 |
Quoniam iniquitatem meam ego cognosco, et peccatum meum contra me est semper.
לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך-- תזכה בשפטך | 4 |
Tibi soli peccavi, et malum coram te feci; ut justificeris in sermonibus tuis, et vincas cum judicaris.
הן-בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי | 5 |
Ecce enim in iniquitatibus conceptus sum, et in peccatis concepit me mater mea.
הן-אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני | 6 |
Ecce enim veritatem dilexisti; incerta et occulta sapientiæ tuæ manifestasti mihi.
תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין | 7 |
Asperges me hyssopo, et mundabor; lavabis me, et super nivem dealbabor.
תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית | 8 |
Auditui meo dabis gaudium et lætitiam, et exsultabunt ossa humiliata.
הסתר פניך מחטאי וכל-עונתי מחה | 9 |
Averte faciem tuam a peccatis meis, et omnes iniquitates meas dele.
לב טהור ברא-לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי | 10 |
Cor mundum crea in me, Deus, et spiritum rectum innova in visceribus meis.
אל-תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל-תקח ממני | 11 |
Ne projicias me a facie tua, et spiritum sanctum tuum ne auferas a me.
השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני | 12 |
Redde mihi lætitiam salutaris tui, et spiritu principali confirma me.
אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו | 13 |
Docebo iniquos vias tuas, et impii ad te convertentur.
הצילני מדמים אלהים-- אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך | 14 |
Libera me de sanguinibus, Deus, Deus salutis meæ, et exsultabit lingua mea justitiam tuam.
אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך | 15 |
Domine, labia mea aperies, et os meum annuntiabit laudem tuam.
כי לא-תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה | 16 |
Quoniam si voluisses sacrificium, dedissem utique; holocaustis non delectaberis.
זבחי אלהים רוח נשברה לב-נשבר ונדכה-- אלהים לא תבזה | 17 |
Sacrificium Deo spiritus contribulatus; cor contritum et humiliatum, Deus, non despicies.
היטיבה ברצונך את-ציון תבנה חומות ירושלם | 18 |
Benigne fac, Domine, in bona voluntate tua Sion, ut ædificentur muri Jerusalem.
אז תחפץ זבחי-צדק עולה וכליל אז יעלו על-מזבחך פרים | 19 |
Tunc acceptabis sacrificium justitiæ, oblationes et holocausta; tunc imponent super altare tuum vitulos.]