< תהילים 51 >
למנצח מזמור לדוד ב בבוא-אליו נתן הנביא-- כאשר-בא אל-בת-שבע ג חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי | 1 |
To the Chief Musician. A Melody of David. When Nathan the Prophet had come to him, after he had gone in unto Bath-sheba. Be favorable unto me, O God, according to thy lovingkindness, And, in the multitude of thy compassions, blot out my transgressions;
הרבה (הרב) כבסני מעוני ומחטאתי טהרני | 2 |
Thoroughly wash me from mine iniquity, And, from my sin, make me pure;
כי-פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד | 3 |
For, my transgressions, do, I, acknowledge, And, my sin, is before me continually:
לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך-- תזכה בשפטך | 4 |
Against thee—against thee alone, have I sinned, And, wickedness—in thine eyes, have I done, —That thou mayest, Be justified when thou speakest, —Be clear when thou judgest.
הן-בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי | 5 |
Lo! in iniquity, was I brought forth, And, in sin, did my mother conceive me.
הן-אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני | 6 |
Lo! faithfulness, hast thou desired in the inward parts, Yea, in the hidden part, wilt thou cause me to know, wisdom.
תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין | 7 |
Wilt thou cleanse me from sin with hyssop, That I may be pure? Wilt thou wash me, That I may be whiter, than snow?
תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית | 8 |
Wilt thou cause me to hear joy and gladness? The bones thou hast crushed would exult.
הסתר פניך מחטאי וכל-עונתי מחה | 9 |
Hide thy face from my sins, —And, all mine iniquities, blot out;
לב טהור ברא-לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי | 10 |
A pure heart, create for me, O God, And, a steadfast spirit, renew within me.
אל-תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל-תקח ממני | 11 |
Do not cast me away from thy presence, And, thy Holy Spirit, do not take from me:
השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני | 12 |
Restore unto me the joy of thy salvation, And, with a willing spirit, wilt thou uphold me: —
אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו | 13 |
I would teach transgressors thy ways, And, sinners, unto thee, should return.
הצילני מדמים אלהים-- אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך | 14 |
Rescue me from shed-blood, O God, the God of my salvation, My tongue should shout thy righteousness;
אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך | 15 |
O My Lord! my lips, wilt thou open, And, my mouth, shall declare thy praise.
כי לא-תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה | 16 |
For thou wilt not desire sacrifice—that I should give it, Ascending-offering, will not please:
זבחי אלהים רוח נשברה לב-נשבר ונדכה-- אלהים לא תבזה | 17 |
The sacrifices of God, are a spirit that is broken, —A heart—broken and crushed, O God, thou wilt not despise.
היטיבה ברצונך את-ציון תבנה חומות ירושלם | 18 |
Do good, in thy good-pleasure, unto Zion, Wilt thou build the walls of Jerusalem!
אז תחפץ זבחי-צדק עולה וכליל אז יעלו על-מזבחך פרים | 19 |
Then, shalt thou desire the sacrifices of righteousness, Ascending-sacrifice and whole burnt-offering, Then, shall ascend upon thine altar, young bulls.