תהילים 50
| מזמור לאסף אל אלהים יהוה-- דבר ויקרא-ארץ ממזרח-שמש עד-מבאו | 1 |
Ein Psalm von Asaph. Der Gott der Götter, der HERR, redet und ruft der Erde zu
| מציון מכלל-יפי-- אלהים הופיע | 2 |
aus Zion, der Krone der Schönheit, strahlt Gott in lichtem Glanz hervor:
| יבא אלהינו ואל-יחרש אש-לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד | 3 |
unser Gott kommt und kann nicht schweigen, verzehrendes Feuer geht vor ihm her, und rings um ihn her stürmt es gewaltig.
| יקרא אל-השמים מעל ואל-הארץ לדין עמו | 4 |
Er ruft dem Himmel droben zu und der Erde, um sein Volk zu richten:
| אספו-לי חסידי-- כרתי בריתי עלי-זבח | 5 |
»Versammelt mir meine Gesetzestreuen, die den Bund mit mir geschlossen beim Opfer!«
| ויגידו שמים צדקו כי-אלהים שפט הוא סלה | 6 |
Da taten die Himmel seine Gerechtigkeit kund; denn Gott selbst ist’s, der da Gericht hält. (SELA)
| שמעה עמי ואדברה-- ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי | 7 |
»Höre, mein Volk, und laß mich reden, Israel, daß ich dich ernstlich warne: Gott, dein Gott bin ich!
| לא על-זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד | 8 |
Nicht deiner Opfer wegen rüge ich dich, sind doch deine Brandopfer stets mir vor Augen.
| לא-אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים | 9 |
Doch ich mag nicht Stiere nehmen aus deinem Hause, nicht Böcke aus deinen Hürden;
| כי-לי כל-חיתו-יער בהמות בהררי-אלף | 10 |
denn mein ist alles Wild des Waldes, das Getier auf meinen Bergen zu Tausenden.
| ידעתי כל-עוף הרים וזיז שדי עמדי | 11 |
Ich kenne jeden Vogel auf den Bergen, und was auf dem Felde sich regt, steht mir zur Verfügung.
| אם-ארעב לא-אמר לך כי-לי תבל ומלאה | 12 |
Hätte ich Hunger: ich brauchte es dir nicht zu sagen, denn mein ist der Erdkreis und all seine Fülle.
| האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה | 13 |
Esse ich etwa das Fleisch von Stieren, und soll ich das Blut von Böcken trinken?
| זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך | 14 |
Bringe Dank dem HERRN als Opfer dar und bezahle so dem Höchsten deine Gelübde,
| וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני | 15 |
und rufe mich an am Tage der Not, so will ich dich retten, und du sollst mich preisen!«
| ולרשע אמר אלהים מה-לך לספר חקי ותשא בריתי עלי-פיך | 16 |
Zum Gottlosen aber spricht der Allherr: »Was hast du meine Satzungen aufzuzählen und meinen Bund im Munde zu führen,
| ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך | 17 |
da du selbst doch die Zucht mißachtest und meinen Worten den Rücken kehrst?
| אם-ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך | 18 |
Siehst du einen Dieb, so befreundest du dich mit ihm, und mit Ehebrechern hast du Gemeinschaft;
| פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה | 19 |
deinem Munde läßt du freien Lauf zur Bosheit, und deine Zunge zettelt Betrug an;
| תשב באחיך תדבר בבן-אמך תתן-דפי | 20 |
du sitzest da und redest (Böses) gegen deinen Bruder und bringst den Sohn deiner Mutter in Verruf!
| אלה עשית והחרשתי-- דמית היות-אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך | 21 |
Das (alles) hast du getan, und ich habe geschwiegen; da hast du gedacht, ich sei so wie du. Das mache ich dir zum Vorwurf und gebe dir’s zu bedenken.
| בינו-נא זאת שכחי אלוה פן-אטרף ואין מציל | 22 |
O beherzigt das wohl, ihr Gottvergeßnen: sonst raffe ich euch hinweg ohne Rettung!
| זבח תודה יכבדנני ושם דרך--אראנו בישע אלהים | 23 |
Wer Dank als Opfer darbringt, erweist mir Ehre, und wer unsträflich wandelt, den lasse ich schauen Gottes Heil.«
