תהילים 50
| מזמור לאסף אל אלהים יהוה-- דבר ויקרא-ארץ ממזרח-שמש עד-מבאו | 1 |
Ein Psalm Asafs. / El Elohim Jahwe: Er redet / Und ruft der Erde d vom Aufgang der Sonne bis zum Niedergang.
| מציון מכלל-יפי-- אלהים הופיע | 2 |
Aus Zion, der Schönheit Krone, / Strahlt Elohim hervor.
| יבא אלהינו ואל-יחרש אש-לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד | 3 |
Unser Gott, er kommt und schweiget nicht. / Verzehrend Feuer geht vor ihm her, / Rings um ihn stürmt es gewaltig.
| יקרא אל-השמים מעל ואל-הארץ לדין עמו | 4 |
Er ruft die Himmel droben herbei. / Und die Erde, sein Volk zu richten:
| אספו-לי חסידי-- כרתי בריתי עלי-זבח | 5 |
"Versammelt mir die Frommen, / Die den Bund mit mir im Opfer geschlossen!"
| ויגידו שמים צדקו כי-אלהים שפט הוא סלה | 6 |
Die Himmel künden seine Gerechtigkeit; / Denn Elohim — er ist's, der richtet! (Sela)
| שמעה עמי ואדברה-- ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי | 7 |
"Höre, mein Volk, o laß mich reden! / Israel, laß mich dich warnen! / Elohim, dein Gott, bin ich.
| לא על-זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד | 8 |
Nicht deiner Schlachtopfer wegen rüge ich dich — / Sind doch deine Brandopfer immer vor mir.
| לא-אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים | 9 |
Nicht brauche ich Stiere aus deinem Hause / Noch Böcke aus deinen Hürden.
| כי-לי כל-חיתו-יער בהמות בהררי-אלף | 10 |
Denn mein ist alles Wild des Waldes, / Das viele Getier auf den Bergen.
| ידעתי כל-עוף הרים וזיז שדי עמדי | 11 |
Ich kenne jeden Vogel der Berge, / Und was auf den Feldern sich regt, ist mein.
| אם-ארעב לא-אמר לך כי-לי תבל ומלאה | 12 |
Sollte mich hungern, dir sagte ich's nicht. / Denn mein ist der Erdkreis und was ihn erfüllt.
| האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה | 13 |
Esse ich etwa der Stiere Fleisch / Und trink ich der Böcke Blut?
| זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך | 14 |
Opfere Elohim Dank / Und bezahle dem Höchsten deine Gelübde!
| וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני | 15 |
"Rufe mich an am Tage der Not: / Dann will ich dich retten, daß du mich ehrest."
| ולרשע אמר אלהים מה-לך לספר חקי ותשא בריתי עלי-פיך | 16 |
Aber zum Frevler spricht Elohim: / Wie? du zählst meine Satzungen auf / Und redest von meinem Bund?
| ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך | 17 |
Das wagst du und hasset doch Zucht / Und wirfst meine Worte hinter dich?
| אם-ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך | 18 |
Siehst du einen Dieb, so gesellst du dich ihm, / Und mit Ehebrechern gehest du um.
| פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה | 19 |
Du lässest deinen Mund zum Bösen los, / Und deine Zunge spinnet Trug.
| תשב באחיך תדבר בבן-אמך תתן-דפי | 20 |
Mit andern verleumdest du deinen Bruder, / Deiner Mutter Sohn hängst du Schande an.
| אלה עשית והחרשתי-- דמית היות-אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך | 21 |
Das hast du getan, und ich schwieg dazu. / Da dachtest du denn: ich wäre wie du. / Aber ich will dich zur Rechenschaft ziehn, / Dir's unter die Augen stellen."
| בינו-נא זאת שכחי אלוה פן-אטרף ואין מציל | 22 |
Merkt das wohl, die ihr Gottes vergeßt; / Sonst werd ich zerreißen, und niemand rettet.
| זבח תודה יכבדנני ושם דרך--אראנו בישע אלהים | 23 |
Wer Dank opfert, der ehret mich recht, / Und er bahnet den Weg, / Auf dem ich ihm zeige das Heil Elohims.
