תהילים 50
| מזמור לאסף אל אלהים יהוה-- דבר ויקרא-ארץ ממזרח-שמש עד-מבאו | 1 |
A Psalm of Asaph. The God of gods — Jehovah — hath spoken, And He calleth to the earth From the rising of the sun unto its going in.
| מציון מכלל-יפי-- אלהים הופיע | 2 |
From Zion, the perfection of beauty, God shone.
| יבא אלהינו ואל-יחרש אש-לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד | 3 |
Our God cometh, and is not silent, Fire before Him doth devour, And round about him it hath been very tempestuous.
| יקרא אל-השמים מעל ואל-הארץ לדין עמו | 4 |
He doth call unto the heavens from above, And unto the earth, to judge His people.
| אספו-לי חסידי-- כרתי בריתי עלי-זבח | 5 |
Gather ye to Me My saints, Making covenant with Me over a sacrifice.
| ויגידו שמים צדקו כי-אלהים שפט הוא סלה | 6 |
And the heavens declare His righteousness, For God Himself [is] judge. (Selah)
| שמעה עמי ואדברה-- ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי | 7 |
Hear, O My people, and I speak, O Israel, and I testify against thee, God, thy God [am] I.
| לא על-זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד | 8 |
Not for thy sacrifices do I reprove thee, Yea, thy burnt-offerings [Are] before Me continually.
| לא-אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים | 9 |
I take not from thy house a bullock, From thy folds he goats.
| כי-לי כל-חיתו-יער בהמות בהררי-אלף | 10 |
For Mine [is] every beast of the forest, The cattle on the hills of oxen.
| ידעתי כל-עוף הרים וזיז שדי עמדי | 11 |
I have known every fowl of the mountains, And the wild beast of the field [is] with Me.
| אם-ארעב לא-אמר לך כי-לי תבל ומלאה | 12 |
If I am hungry I tell not to thee, For Mine [is] the world and its fulness.
| האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה | 13 |
Do I eat the flesh of bulls, And drink the blood of he-goats?
| זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך | 14 |
Sacrifice to God confession, And complete to the Most High thy vows.
| וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני | 15 |
And call Me in a day of adversity, I deliver thee, and thou honourest Me.
| ולרשע אמר אלהים מה-לך לספר חקי ותשא בריתי עלי-פיך | 16 |
And to the wicked hath God said: What to thee — to recount My statutes? That thou liftest up My covenant on thy mouth?
| ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך | 17 |
Yea, thou hast hated instruction, And dost cast My words behind thee.
| אם-ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך | 18 |
If thou hast seen a thief, Then thou art pleased with him, And with adulterers [is] thy portion.
| פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה | 19 |
Thy mouth thou hast sent forth with evil, And thy tongue joineth deceit together,
| תשב באחיך תדבר בבן-אמך תתן-דפי | 20 |
Thou sittest, against thy brother thou speakest, Against a son of thy mother givest slander.
| אלה עשית והחרשתי-- דמית היות-אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך | 21 |
These thou didst, and I kept silent, Thou hast thought that I am like thee, I reprove thee, and set in array before thine eyes.
| בינו-נא זאת שכחי אלוה פן-אטרף ואין מציל | 22 |
Understand this, I pray you, Ye who are forgetting God, Lest I tear, and there is no deliverer.
| זבח תודה יכבדנני ושם דרך--אראנו בישע אלהים | 23 |
He who is sacrificing praise honoureth Me, As to him who maketh a way, I cause him to look on the salvation of God!
