< תהילים 50 >
מזמור לאסף אל אלהים יהוה-- דבר ויקרא-ארץ ממזרח-שמש עד-מבאו | 1 |
The salm of Asaph. God, the Lord of goddis, spak; and clepide the erthe,
מציון מכלל-יפי-- אלהים הופיע | 2 |
fro the risynge of the sunne til to the goyng doun. The schap of his fairnesse fro Syon,
יבא אלהינו ואל-יחרש אש-לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד | 3 |
God schal come opynli; oure God, and he schal not be stille. Fier schal brenne an hiye in his siyt; and a strong tempest in his cumpas.
יקרא אל-השמים מעל ואל-הארץ לדין עמו | 4 |
He clepide heuene aboue; and the erthe, to deme his puple.
אספו-לי חסידי-- כרתי בריתי עלי-זבח | 5 |
Gadere ye to hym hise seyntis; that ordeynen his testament aboue sacrifices.
ויגידו שמים צדקו כי-אלהים שפט הוא סלה | 6 |
`And heuenes schulen schewe his riytfulnesse; for God is the iuge.
שמעה עמי ואדברה-- ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי | 7 |
Mi puple, here thou, and Y schal speke to Israel; and Y schal witnesse to thee, Y am God, thi God.
לא על-זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד | 8 |
I schal not repreue thee in thi sacrifices; and thi brent sacrifices ben euere bifor me.
לא-אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים | 9 |
I schal not take calues of thin hows; nethir geet buckis of thi flockis.
כי-לי כל-חיתו-יער בהמות בהררי-אלף | 10 |
For alle the wyelde beestis of wodis ben myne; werk beestis, and oxis in hillis.
ידעתי כל-עוף הרים וזיז שדי עמדי | 11 |
I haue knowe alle the volatils of heuene; and the fairnesse of the feeld is with me.
אם-ארעב לא-אמר לך כי-לי תבל ומלאה | 12 |
If Y schal be hungry, Y schal not seie to thee; for the world and the fulnesse therof is myn.
האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה | 13 |
Whether Y schal eete the fleischis of boolis? ethir schal Y drynke the blood of geet buckis?
זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך | 14 |
Offre thou to God the sacrifice of heriyng; and yelde thin avowis to the hiyeste God.
וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני | 15 |
And inwardli clepe thou me in the dai of tribulacioun; and Y schal delyuere thee, and thou schalt onoure me.
ולרשע אמר אלהים מה-לך לספר חקי ותשא בריתי עלי-פיך | 16 |
But God seide to the synnere, Whi tellist thou out my riytfulnessis; and takist my testament bi thi mouth?
ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך | 17 |
Sotheli thou hatidist lore; and hast cast awey my wordis bihynde.
אם-ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך | 18 |
If thou siyest a theef, thou `hast runne with hym; and thou settidist thi part with avowtreris.
פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה | 19 |
Thi mouth was plenteuouse of malice; and thi tunge medlide togidere giles.
תשב באחיך תדבר בבן-אמך תתן-דפי | 20 |
Thou sittynge spakist ayens thi brother, and thou settidist sclaundir ayens the sone of thi modir;
אלה עשית והחרשתי-- דמית היות-אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך | 21 |
thou didist these thingis, and Y was stille. Thou gessidist wickidli, that Y schal be lijk thee; Y schal repreue thee, and Y schal sette ayens thi face.
בינו-נא זאת שכחי אלוה פן-אטרף ואין מציל | 22 |
Ye that foryeten God, vndurstonde these thingis; lest sum tyme he rauysche, and noon be that schal delyuere.
זבח תודה יכבדנני ושם דרך--אראנו בישע אלהים | 23 |
The sacrifice of heriyng schal onoure me; and there is the weie, where ynne Y schal schewe to hym the helthe of God.