תהילים 50

1 מזמור לאסף אל אלהים יהוה-- דבר ויקרא-ארץ ממזרח-שמש עד-מבאו

The Mighty One, God, Jehovah, has spoken, and called the earth from the rising of the sun to the going down thereof.

2 מציון מכלל-יפי-- אלהים הופיע

Out of Zion, the perfection of beauty, God has shone forth.

3 יבא אלהינו ואל-יחרש אש-לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד

Our God comes, and does not keep silence. A fire devours before him, and it is very tempestuous round about him.

4 יקרא אל-השמים מעל ואל-הארץ לדין עמו

He calls to the heavens above, and to the earth, that he may judge his people.

5 אספו-לי חסידי-- כרתי בריתי עלי-זבח

Gather my sanctified together to me, those who have made a covenant with me by sacrifice.

6 ויגידו שמים צדקו כי-אלהים שפט הוא סלה

And the heavens shall declare his righteousness, for God is judge himself. (Selah)

7 שמעה עמי ואדברה-- ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי

Hear, O my people, and I will speak, O Israel, and I will testify to thee, I am God, even thy God.

8 לא על-זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד

I will not reprove thee for thy sacrifices, and thy burnt offerings being continually before me.

9 לא-אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים

I will take no bullock out of thy house, nor he-goats out of thy folds.

10 כי-לי כל-חיתו-יער בהמות בהררי-אלף

For every beast of the forest is mine, and the cattle upon a thousand hills.

11 ידעתי כל-עוף הרים וזיז שדי עמדי

I know all the birds of the mountains, and the wild beasts of the field are mine.

12 אם-ארעב לא-אמר לך כי-לי תבל ומלאה

If I were hungry, I would not tell thee, for the world is mine, and the fullness thereof.

13 האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה

Will I eat the flesh of bulls, or drink the blood of goats?

14 זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך

Offer to God the sacrifice of thanksgiving, and pay thy vows to the Most High.

15 וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני

And call upon me in the day of trouble. I will deliver thee, and thou shall glorify me.

16 ולרשע אמר אלהים מה-לך לספר חקי ותשא בריתי עלי-פיך

But to the wicked man God says, What have thou to do to declare my statutes, and that thou have taken my covenant in thy mouth,

17 ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך

since thou hate instruction, and cast my words behind thee?

18 אם-ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך

When thou saw a thief, thou consented with him, and have been partaker with adulterers.

19 פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה

Thou give thy mouth to evil, and thy tongue frames deceit.

20 תשב באחיך תדבר בבן-אמך תתן-דפי

Thou sit and speak against thy brother; thou slander thine own mother's son.

21 אלה עשית והחרשתי-- דמית היות-אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך

These things thou have done, and I kept silence. Thou thought that I was altogether such a one as thyself. But I will reprove thee, and set them in order before thine eyes.

22 בינו-נא זאת שכחי אלוה פן-אטרף ואין מציל

Now consider this, ye who forget God, lest I tear you in pieces, and there be none to deliver:

23 זבח תודה יכבדנני ושם דרך--אראנו בישע אלהים

Whoever offers the sacrifice of thanksgiving glorifies me. And to him who orders his way aright I will show the salvation of God.