< תהילים 50 >
מזמור לאסף אל אלהים יהוה-- דבר ויקרא-ארץ ממזרח-שמש עד-מבאו | 1 |
(En salme af Asaf.) Gud, Gud HERREN talede og stævnede Jorden hid fra Sol i Opgang til Sol i Bjærge;
מציון מכלל-יפי-- אלהים הופיע | 2 |
fra Zion, Skønhedens Krone, viste Gud sig i Stråleglans
יבא אלהינו ואל-יחרש אש-לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד | 3 |
vor Gud komme og tie ikke! - Foran ham gik fortærende Ild, omkring ham rasede Storm;
יקרא אל-השמים מעל ואל-הארץ לדין עמו | 4 |
han stævnede Himlen deroppe hid og Jorden for at dømme sit Folk:
אספו-לי חסידי-- כרתי בריתי עלי-זבח | 5 |
"Saml mig mine fromme, der sluttede Pagt med mig ved Ofre!"
ויגידו שמים צדקו כי-אלהים שפט הוא סלה | 6 |
Og Himlen forkyndte hans Retfærd, at Gud er den, der dømmer. (Sela)
שמעה עמי ואדברה-- ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי | 7 |
Hør, mit Folk, jeg vil tale, Israel, jeg vil vidne imod dig, Gud, din Gud er jeg!
לא על-זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד | 8 |
Jeg laster dig ikke for dine Slagtofre, dine Brændofre har jeg jo stadig for Øje;
לא-אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים | 9 |
jeg tager ej Tyre fra dit Hus eller Bukke fra dine Stalde;
כי-לי כל-חיתו-יער בהמות בהררי-אלף | 10 |
thi mig tilhører alt Skovens Vildt, Dyrene på de tusinde Bjerge;
ידעתי כל-עוף הרים וזיז שדי עמדי | 11 |
jeg kender alle Bjergenes Fugle, har rede på Markens Vrimmel.
אם-ארעב לא-אמר לך כי-לי תבל ומלאה | 12 |
Om jeg hungred, jeg sagde det ikke til dig, thi mit er Jorderig og dets Fylde!
האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה | 13 |
Mon jeg æder Tyres Kød eller drikker Bukkes Blod?
זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך | 14 |
Lovsang skal du ofre til Gud og holde den Højeste dine Løfter.
וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני | 15 |
Og kald på mig på Nødens Dag; jeg vil udfri dig, og du skal ære mig,
ולרשע אמר אלהים מה-לך לספר חקי ותשא בריתי עלי-פיך | 16 |
Men til Den gudløse siger Gud: Hvi regner du op mine Bud og fører min Pagt i Munden,
ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך | 17 |
når du dog hader Tugt og kaster mine Ord bag din Ryg?
אם-ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך | 18 |
Ser du en Tyv, slår du Følge med ham, med Horkarle bolder du til,
פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה | 19 |
slipper Munden løs med ondt, din Tunge bærer på Svig.
תשב באחיך תדבר בבן-אמך תתן-דפי | 20 |
Du sidder og skænder din Broder, bagtaler din Moders Søn;
אלה עשית והחרשתי-- דמית היות-אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך | 21 |
det gør du, og jeg skulde tie, og du skulde tænke, jeg er som du! Revse dig vil jeg og gøre dig det klart.
בינו-נא זאת שכחי אלוה פן-אטרף ואין מציל | 22 |
Mærk jer det, I, som glemmer Gud, at jeg ikke skal rive jer redningsløst sønder.
זבח תודה יכבדנני ושם דרך--אראנו בישע אלהים | 23 |
Den, der ofrer Taksigelse, ærer mig; den, der agter på Vejen, lader jeg se Guds Frelse.