< תהילים 49 >

למנצח לבני-קרח מזמור ב שמעו-זאת כל-העמים האזינו כל-ישבי חלד 1
Dem Musikmeister. Von den Korachiten. Ein Psalm. Hört dieses, alle Völker; merkt auf, alle Bewohner der Welt,
גם-בני אדם גם-בני-איש-- יחד עשיר ואביון 2
ihr Menschenkinder insgesamt, sowohl reich als arm!
פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות 3
Mein Mund soll Weisheit reden, und was mein Herz sinnt, ist Einsicht.
אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי 4
Ich will mein Ohr einem Spruche neigen, bei Zitherklang mein Rätsel offenbaren:
למה אירא בימי רע-- עון עקבי יסובני 5
Warum soll ich mich fürchten in bösen Tagen, wenn mich die Schuld meiner Verfolger umgiebt,
הבטחים על-חילם וברב עשרם יתהללו 6
die sich auf ihr Gut verlassen und sich mit der Größe ihres Reichtums brüsten?
אח--לא פדה יפדה איש לא-יתן לאלהים כפרו 7
Niemand vermag einen Bruder vom Tode loszukaufen und Gotte das Lösegeld für ihn zu erlegen
ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם 8
- würde doch der Kaufpreis für ihr Leben zu kostbar sein, so daß er für immer davon abstehen muß -
ויחי-עוד לנצח לא יראה השחת 9
damit er für immer fortlebe, die Grube nicht zu sehen bekomme.
כי יראה חכמים ימותו-- יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם 10
Vielmehr sieht er: Weise sterben; Thoren und Dumme kommen miteinander um und hinterlassen anderen ihr Gut.
קרבם בתימו לעולם-- משכנתם לדור ודר קראו בשמותם עלי אדמות 11
Gräber sind ihre Behausungen für immer, ihre Wohnungen für alle Zukunft, haben sie auch nach ihren Namen ganze Länder benannt.
ואדם ביקר בל-ילין נמשל כבהמות נדמו 12
Und der Mensch in Herrlichkeit hat nicht Bestand, wird gleich dem Vieh: sie werden stumm gemacht.
זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה 13
Das ist das Schicksal der Zuversichtlichen und derer, die hinter ihnen drein an ihrem Munde Gefallen haben. (Sela)
כצאן לשאול שתו-- מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר--וצירם (וצורם) לבלות שאול מזבל לו (Sheol h7585) 14
Wie Schafe sinken sie hinab in die Unterwelt, der Tod weidet sie, so daß am Morgen die Frommen über sie herrschen. Und ihre Gestalt ist zum Verzehren bestimmt; die Unterwelt wird ihr zur Wohnung. (Sheol h7585)
אך-אלהים--יפדה נפשי מיד-שאול כי יקחני סלה (Sheol h7585) 15
Aber Gott wird meine Seele aus der Gewalt der Unterwelt erlösen; denn er wird mich aufnehmen. (Sela) (Sheol h7585)
אל-תירא כי-יעשר איש כי-ירבה כבוד ביתו 16
Sei getrost, wenn einer reich wird, wenn sich die Herrlichkeit seines Hauses mehrt;
כי לא במותו יקח הכל לא-ירד אחריו כבודו 17
denn wenn er stirbt, nimmt er nichts von alledem mit, und seine Herrlichkeit fährt ihm nicht nach,
כי-נפשו בחייו יברך ויודך כי-תיטיב לך 18
mochte man ihn auch preisen bei seinen Lebzeiten, und mag man dich loben, daß du dir gütlich thust.
תבוא עד-דור אבותיו עד-נצח לא יראו-אור 19
Er geht ein zum Geschlechte seiner Väter, die nimmermehr das Licht erblicken.
אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו 20
Der Mensch in Herrlichkeit, doch ohne Verstand, wird gleich dem Vieh: sie werden stumm gemacht.

< תהילים 49 >