< תהילים 49 >

למנצח לבני-קרח מזמור ב שמעו-זאת כל-העמים האזינו כל-ישבי חלד 1
Auf den Siegesspender, von den Korachiten, ein Lied. Ihr Völker alle, hört! Ihr Weltbewohner all, merkt auf!
גם-בני אדם גם-בני-איש-- יחד עשיר ואביון 2
Gemeine Leute, Herrensöhne, ihr all zusammen, reich und arm!
פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות 3
Mein Mund trägt Weisheit vor, und meines Herzens Dichtung ist voll Einsicht.
אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי 4
Ich lausche einem Spruch, mein Lied mit Zitherspiel beginnend:
למה אירא בימי רע-- עון עקבי יסובני 5
Warum soll ich in Unglückstagen zagen, wo meiner Gegner Bosheit mich umgibt,
הבטחים על-חילם וברב עשרם יתהללו 6
die auf ihr Gut vertrauen, sich ihres großen Reichtums rühmen?
אח--לא פדה יפדה איש לא-יתן לאלהים כפרו 7
Nicht einer kann sich selbst loskaufen, nicht einer Gott für sich ein Lösegeld erlegen,
ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם 8
zu teuer ist der Loskauf ihrer selbst und so für alle Zeit unmöglich,
ויחי-עוד לנצח לא יראה השחת 9
daß er für immer lebe und nicht die Grube sehe.
כי יראה חכמים ימותו-- יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם 10
Da sieht man Weise sterben, wie Tor und Narr vergehn und andern ihr Vermögen hinterlassen.
קרבם בתימו לעולם-- משכנתם לדור ודר קראו בשמותם עלי אדמות 11
Für immer ist ihr Grab ihr Haus, für alle Zukunft ihre Wohnstätte, sie, deren Namen Weltruf hatten.
ואדם ביקר בל-ילין נמשל כבהמות נדמו 12
Der Mensch bleibt nicht im Ansehen, er gleicht den Tieren, die man würgt.
זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה 13
Das ist ihr Lauf; das ist's, was ihrer wartet, und was nach ihrem Ende wird, das können selber sie erzählen. (Sela)
כצאן לשאול שתו-- מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר--וצירם (וצורם) לבלות שאול מזבל לו (Sheol h7585) 14
Sie sind den Schafen gleich, die für die Unterwelt der Tod schon weidet; der führt sie unparteiisch bald hinab, zur Unterwelt, zu ihrer Wohnung, wo ihr Gespenst verschwindet. (Sheol h7585)
אך-אלהים--יפדה נפשי מיד-שאול כי יקחני סלה (Sheol h7585) 15
Doch Gott behütet meine Seele vor der Unterwelt; er nimmt mich mit. (Sela) (Sheol h7585)
אל-תירא כי-יעשר איש כי-ירבה כבוד ביתו 16
Sei unbesorgt! Wenn einer sich bereichert, wenn seines Hauses Überfluß sich mehrt,
כי לא במותו יקח הכל לא-ירד אחריו כבודו 17
beim Sterben nimmt er doch nicht alles mit; sein Reichtum folgt ihm nicht hinab.
כי-נפשו בחייו יברך ויודך כי-תיטיב לך 18
Er schätzte sich dann mit dem bloßen Leben glücklich, und priese glücklich dich, daß dir's noch gut ergeht.
תבוא עד-דור אבותיו עד-נצח לא יראו-אור 19
Doch muß er zum Geschlechte seiner Väter gehen, die nimmermehr das Licht erblicken.
אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו 20
Der Mensch bleibt nicht im Ansehen, er gleicht den Tieren, die man würgt.

< תהילים 49 >