תהילים 49
| למנצח לבני-קרח מזמור ב שמעו-זאת כל-העמים האזינו כל-ישבי חלד | 1 |
Au chef des chantres. Par les fils de Coré. Psaume. Ecoutez ceci, vous toutes, ô nations, soyez attentifs, vous tous, habitants du globe,
| גם-בני אדם גם-בני-איש-- יחד עשיר ואביון | 2 |
les hommes d’humble condition comme les grands personnages, ensemble les riches et les pauvres!
| פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות | 3 |
Ma bouche prêche la sagesse, et la raison inspire les pensées de mon cœur.
| אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי | 4 |
Je prête l’oreille aux sentences poétiques, et prélude avec la harpe aux piquants aphorismes.
| למה אירא בימי רע-- עון עקבי יסובני | 5 |
Pourquoi m’exposerais-je à avoir peur aux jours de l’adversité? à me voir enveloppé par le péché qui s’attacherait à mes talons?
| הבטחים על-חילם וברב עשרם יתהללו | 6 |
De ceux qui se fient à leurs biens, et se glorifient de l’abondance de leurs richesses,
| אח--לא פדה יפדה איש לא-יתן לאלהים כפרו | 7 |
pas un ne saurait racheter son frère, ni donner à Dieu le coût de sa rançon.
| ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם | 8 |
Le rachat de leur âme est à trop haut prix, il faut y renoncer à jamais.
| ויחי-עוד לנצח לא יראה השחת | 9 |
Pensent-ils donc vivre toujours, ne pas voir la tombe?
| כי יראה חכמים ימותו-- יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם | 10 |
Ils remarquent pourtant que les sages meurent, tout comme périssent le fou et le sot, en laissant leurs biens à d’autres.
| קרבם בתימו לעולם-- משכנתם לדור ודר קראו בשמותם עלי אדמות | 11 |
Ils s’imaginent que leurs maisons vont durer éternellement, leurs demeures de génération en génération, qu’ils attacheront leurs noms à leurs domaines.
| ואדם ביקר בל-ילין נמשל כבהמות נדמו | 12 |
Or les hommes ne se perpétuent pas dans leur splendeur; semblables aux animaux, ils ont une fin.
| זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה | 13 |
Cette attitude chez eux est pure folie: qu’ils puissent, de leur bouche, se déclarer satisfaits de l’avenir. (Sélah)
| כצאן לשאול שתו-- מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר--וצירם (וצורם) לבלות שאול מזבל לו (Sheol h7585) | 14 |
Comme un troupeau ils s’avancent vers le Cheol; le matin venu, les hommes droits auront raison d’eux; le Cheol consume jusqu’à leur forme, ne leur servant pas longtemps de demeure. (Sheol h7585)
| אך-אלהים--יפדה נפשי מיד-שאול כי יקחני סלה (Sheol h7585) | 15 |
Toutefois Dieu délivrera mon âme du Cheol, quand il lui plaira de me retirer. (Sélah) (Sheol h7585)
| אל-תירא כי-יעשר איש כי-ירבה כבוד ביתו | 16 |
Ne sois pas alarmé si quelqu’un s’enrichit, et voit s’accroître le luxe de sa maison!
| כי לא במותו יקח הכל לא-ירד אחריו כבודו | 17 |
Car, quand il mourra, il n’emportera rien; son luxe ne le suivra point dans la tombe.
| כי-נפשו בחייו יברך ויודך כי-תיטיב לך | 18 |
Il a beau se dire heureux durant sa vie, s’attirer des hommages par son bien-être:
| תבוא עד-דור אבותיו עד-נצח לא יראו-אור | 19 |
il ira rejoindre la génération de ses pères, qui plus jamais ne verront la lumière.
| אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו | 20 |
L’Homme, au sein du luxe, s’il manque de raison, est pareil aux animaux: sa fin est certaine.
