< תהילים 49 >
למנצח לבני-קרח מזמור ב שמעו-זאת כל-העמים האזינו כל-ישבי חלד | 1 |
To the Overseer. — By sons of Korah. A Psalm. Hear this, all ye peoples, Give ear, all ye inhabitants of the world.
גם-בני אדם גם-בני-איש-- יחד עשיר ואביון | 2 |
Both low and high, together rich and needy.
פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות | 3 |
My mouth speaketh wise things, And the meditations of my heart [are] things of understanding.
אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי | 4 |
I incline to a simile mine ear, I open with a harp my riddle:
למה אירא בימי רע-- עון עקבי יסובני | 5 |
Why do I fear in days of evil? The iniquity of my supplanters doth compass me.
הבטחים על-חילם וברב עשרם יתהללו | 6 |
Those trusting on their wealth, And in the multitude of their riches, Do shew themselves foolish.
אח--לא פדה יפדה איש לא-יתן לאלהים כפרו | 7 |
A brother doth no one at all ransom, He doth not give to God his atonement.
ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם | 8 |
And precious [is] the redemption of their soul, And it hath ceased — to the age.
ויחי-עוד לנצח לא יראה השחת | 9 |
And still he liveth for ever, He seeth not the pit.
כי יראה חכמים ימותו-- יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם | 10 |
For he seeth wise men die, Together the foolish and brutish perish, And have left to others their wealth.
קרבם בתימו לעולם-- משכנתם לדור ודר קראו בשמותם עלי אדמות | 11 |
Their heart [is]: Their houses [are] to the age, Their tabernacles to all generations. They proclaimed their names over the lands.
ואדם ביקר בל-ילין נמשל כבהמות נדמו | 12 |
And man in honour doth not remain, He hath been like the beasts, they have been cut off.
זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה | 13 |
This their way [is] folly for them, And their posterity with their sayings are pleased. (Selah)
כצאן לשאול שתו-- מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר--וצירם (וצורם) לבלות שאול מזבל לו (Sheol ) | 14 |
As sheep for Sheol they have set themselves, Death doth afflict them, And the upright rule over them in the morning, And their form [is] for consumption. Sheol [is] a dwelling for him. (Sheol )
אך-אלהים--יפדה נפשי מיד-שאול כי יקחני סלה (Sheol ) | 15 |
Only, God doth ransom my soul from the hand of Sheol, For He doth receive me. (Selah) (Sheol )
אל-תירא כי-יעשר איש כי-ירבה כבוד ביתו | 16 |
Fear not, when one maketh wealth, When the honour of his house is abundant,
כי לא במותו יקח הכל לא-ירד אחריו כבודו | 17 |
For at his death he receiveth nothing, His honour goeth not down after him.
כי-נפשו בחייו יברך ויודך כי-תיטיב לך | 18 |
For his soul in his life he blesseth, (And they praise thee when thou dost well for thyself.)
תבוא עד-דור אבותיו עד-נצח לא יראו-אור | 19 |
It cometh to the generation of his fathers, For ever they see not the light.
אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו | 20 |
Man in honour, who understandest not, Hath been like the beasts, they have been cut off!