< תהילים 49 >
למנצח לבני-קרח מזמור ב שמעו-זאת כל-העמים האזינו כל-ישבי חלד | 1 |
To the Chief Musician. For the Sons of Korah. A Melody. Hear ye, this all ye peoples, Give ear, all ye inhabitants of this passing world;
גם-בני אדם גם-בני-איש-- יחד עשיר ואביון | 2 |
Both sons of the low, And sons of the high, —Together both rich and needy: —
פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות | 3 |
My mouth, shall speak forth Wisdom, And the soft utterance of my heart be Understanding:
אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי | 4 |
I will bend, to a by-word, mine ear, I will open, on the lyre, mine enigma.
למה אירא בימי רע-- עון עקבי יסובני | 5 |
Wherefore should I fear in the days of calamity, Though the iniquity of them who lie in wait for me should enclose me?
הבטחים על-חילם וברב עשרם יתהללו | 6 |
As for them who are trusting in their wealth, —And, in the abundance of their riches, do boast themselves,
אח--לא פדה יפדה איש לא-יתן לאלהים כפרו | 7 |
A brother, can none of them, redeem, he cannot give unto God a ransom for himself:
ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם | 8 |
So costly, is the redemption of their soul, That it faileth unto times age-abiding;
ויחי-עוד לנצח לא יראה השחת | 9 |
That he should, yet, live on, continually, Should not see corruption.
כי יראה חכמים ימותו-- יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם | 10 |
For it is seen that, the wise, die, Together with the dullard, and the brutish, do they perish, And leave, to others, their wealth:
קרבם בתימו לעולם-- משכנתם לדור ודר קראו בשמותם עלי אדמות | 11 |
Their, inward thought, is that their houses are for times age-abiding, Their habitations, for generation after generation, —They give their own names unto lands!
ואדם ביקר בל-ילין נמשל כבהמות נדמו | 12 |
But, a son of earth, though wealthy, cannot tarry, He hath made himself a by-word—Beasts, they resemble:
זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה | 13 |
This, their way, is a folly to them, And yet, their followers, with their mouth, approve. (Selah)
כצאן לשאול שתו-- מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר--וצירם (וצורם) לבלות שאול מזבל לו (Sheol ) | 14 |
Like sheep—into hades, are they driven, Death shall shepherd them, —And the upright shall have dominion over them in the morning, Even their form, is to decay, Hades, is all that remaineth of a habitation for him. (Sheol )
אך-אלהים--יפדה נפשי מיד-שאול כי יקחני סלה (Sheol ) | 15 |
But, God, will redeem my soul, out of the hand of hades, For he will take me. (Selah) (Sheol )
אל-תירא כי-יעשר איש כי-ירבה כבוד ביתו | 16 |
Do not fear, When a man becometh rich, When the glory of his house increaseth;
כי לא במותו יקח הכל לא-ירד אחריו כבודו | 17 |
For, when he dieth, he shall take, nothing, his glory shall not descend after him;
כי-נפשו בחייו יברך ויודך כי-תיטיב לך | 18 |
For, though, his own self—while he lived, he used to bless, And they will praise thee, when thou doest well to thyself,
תבוא עד-דור אבותיו עד-נצח לא יראו-אור | 19 |
He shall enter as far as the circle of his fathers, Nevermore, shall they see the light.
אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו | 20 |
A son of earth though wealthy, who discerneth not, Hath made himself a by-word, Beasts, they resemble.