תהילים 49
| למנצח לבני-קרח מזמור ב שמעו-זאת כל-העמים האזינו כל-ישבי חלד | 1 |
Til Sangmesteren. Af Koras Sønner. En Salme. Hør det, alle Folkeslag, lyt til, al Verdens Folk,
| גם-בני אדם גם-בני-איש-- יחד עשיר ואביון | 2 |
baade høj og lav, baade rig og fattig!
| פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות | 3 |
Min Mund skal tale Visdom, mit Hjerte udgransker Indsigt;
| אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי | 4 |
jeg bøjer mit Øre til Tankesprog, raader min Gaade til Strengeleg.
| למה אירא בימי רע-- עון עקבי יסובני | 5 |
Hvorfor skulle jeg frygte i de onde Dage, naar mine lumske Fjender omringer mig med Brøde,
| הבטחים על-חילם וברב עשרם יתהללו | 6 |
de, som stoler paa deres Gods og bryster sig af deres store Rigdom?
| אח--לא פדה יפדה איש לא-יתן לאלהים כפרו | 7 |
Visselig, ingen kan købe sin Sjæl fri og give Gud en Løsesum
| ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם | 8 |
— Prisen for hans Sjæl blev for høj, for evigt maatte han opgive det — saa han kunde blive i Live
| ויחי-עוד לנצח לא יראה השחת | 9 |
og aldrig faa Graven at se;
| כי יראה חכמים ימותו-- יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם | 10 |
nej, han skal se den; Vismænd dør, baade Daare og Taabe gaar bort. Deres Gods maa de afstaa til andre,
| קרבם בתימו לעולם-- משכנתם לדור ודר קראו בשמותם עלי אדמות | 11 |
deres Grav er deres Hjem for evigt, deres Bolig Slægt efter Slægt, om Godser end fik deres Navn.
| ואדם ביקר בל-ילין נמשל כבהמות נדמו | 12 |
Trods Herlighed bliver Mennesket ikke, han er som Dyrene, der forgaar.
| זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה | 13 |
Saa gaar det dem, der tror sig trygge, saa ender det for dem, deres Tale behager. (Sela)
| כצאן לשאול שתו-- מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר--וצירם (וצורם) לבלות שאול מזבל לו (Sheol h7585) | 14 |
I Dødsriget drives de ned som Faar, deres Hyrde skal Døden være; de oprigtige træder paa dem ved Gry, deres Skikkelse gaar Opløsning i Møde, Dødsriget er deres Bolig. (Sheol h7585)
| אך-אלהים--יפדה נפשי מיד-שאול כי יקחני סלה (Sheol h7585) | 15 |
Men Gud udløser min Sjæl af Dødsrigets Haand, thi han tager mig til sig. (Sela) (Sheol h7585)
| אל-תירא כי-יעשר איש כי-ירבה כבוד ביתו | 16 |
Frygt ej, naar en Mand bliver rig, naar hans Huses Herlighed øges;
| כי לא במותו יקח הכל לא-ירד אחריו כבודו | 17 |
thi intet tager han med i Døden, hans Herlighed følger ham ikke.
| כי-נפשו בחייו יברך ויודך כי-תיטיב לך | 18 |
Priser han end i Live sig selv: »De lover dig for din Lykke!« —
| תבוא עד-דור אבותיו עד-נצח לא יראו-אור | 19 |
han vandrer til sine Fædres Slægt, der aldrig faar Lyset at skue.
| אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו | 20 |
Den, som lever i Herlighed, men uden Forstand, han er som Dyrene, der forgaar.
