< תהילים 49 >

למנצח לבני-קרח מזמור ב שמעו-זאת כל-העמים האזינו כל-ישבי חלד 1
Til Sangmesteren; af Koras Børn; en Psalme. Hører dette, alle Folkeslag! vender eders Øren hid, alle Verdens Indbyggere!
גם-בני אדם גם-בני-איש-- יחד עשיר ואביון 2
baade ringe og høje, rige og fattige til Hobe!
פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות 3
Min Mund udtaler Visdom og mit Hjertes Betænkning Forstand.
אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי 4
Jeg vil bøje mit Øre til Ordsprog; jeg vil udlægge min mørke Tale til Harpe.
למה אירא בימי רע-- עון עקבי יסובני 5
Hvorfor skulde jeg frygte i de onde Dage, naar mine Efterstræberes Ondskab omgiver mig,
הבטחים על-חילם וברב עשרם יתהללו 6
de, som forlade sig paa deres Gods og rose sig af deres store Rigdom?
אח--לא פדה יפדה איש לא-יתן לאלהים כפרו 7
Ingen Mand kan dog udløse en Broder, han kan ikke give Gud Løsepenge for ham.
ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם 8
Thi deres Sjæls Genløsning vil koste meget og maa i Evighed opgives,
ויחי-עוד לנצח לא יראה השחת 9
saa at han skulde kunne leve hen bestandig uden at se Graven.
כי יראה חכמים ימותו-- יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם 10
Thi den vil han faa at se; de vise dø, Daaren og den ufornuftige omkomme tilsammen, og de efterlade deres Gods til andre.
קרבם בתימו לעולם-- משכנתם לדור ודר קראו בשמותם עלי אדמות 11
Deres inderste Tanker ere, at deres Huse skulle staa evindelig, deres Boliger fra Slægt til Slægt, de kalde deres Jorder op efter deres Navn.
ואדם ביקר בל-ילין נמשל כבהמות נדמו 12
Dog har et Menneske, som er i Værdighed, ikke Bestand; han bliver lig Dyrene, som udryddes.
זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה 13
Saa gaar det dem, som ere fulde af Selvtillid; dog love deres Efterkommere det med deres Mund. (Sela)
כצאן לשאול שתו-- מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר--וצירם (וצורם) לבלות שאול מזבל לו (Sheol h7585) 14
De lægge sig i Dødsriget som Faar, Døden skal fortære dem og de oprigtige skulle regere over dem, naar Morgenen oprinder; og Dødsriget skal afslide deres Skikkelse, saa at den ingen Bolig har mere. (Sheol h7585)
אך-אלהים--יפדה נפשי מיד-שאול כי יקחני סלה (Sheol h7585) 15
Men Gud skal forløse min Sjæl af Dødsrigets Vold, thi han antager mig. (Sela) (Sheol h7585)
אל-תירא כי-יעשר איש כי-ירבה כבוד ביתו 16
Frygt ikke, naar en Mand bliver rig, naar hans Hus's Herlighed bliver stor;
כי לא במותו יקח הכל לא-ירד אחריו כבודו 17
thi han skal slet intet tage med sig, naar han dør, hans Herlighed skal ikke fare ned efter ham.
כי-נפשו בחייו יברך ויודך כי-תיטיב לך 18
Skønt han velsigner sin Sjæl, medens han lever, og man priser ham, fordi han gør sig til gode:
תבוא עד-דור אבותיו עד-נצח לא יראו-אור 19
Saa skal han dog komme til sine Fædres Slægt; i Evighed se de ikke Lyset.
אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו 20
Et Menneske, som er i Værdighed og ikke har Forstand, han bliver lig Dyrene, som udryddes.

< תהילים 49 >