תהילים 44
| למנצח לבני-קרח משכיל ב אלהים באזנינו שמענו-- אבותינו ספרו-לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם | 1 |
Al maestro de coro. De los hijos de Coré. Maskil. Oímos, oh Dios, con nuestros oídos, nos contaron nuestros padres, los prodigios que hiciste en sus días, en los días antiguos.
| אתה ידך גוים הורשת-- ותטעם תרע לאמים ותשלחם | 2 |
Tú, con tu mano, expulsando pueblos gentiles, los plantaste a ellos; destruyendo naciones, a ellos los propagaste.
| כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא-הושיעה-למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך-- כי רציתם | 3 |
Pues no por su espada ocuparon la tierra, ni su brazo les dio la victoria; fue tu diestra y tu brazo, y la luz de tu rostro; porque Tú los amabas.
| אתה-הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב | 4 |
Tú eres mi Rey, mi Dios, Tú, el que dio la victoria a Jacob.
| בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו | 5 |
Por Ti batimos a nuestros enemigos; y en nombre tuyo hollamos a los que se levantaron contra nosotros.
| כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני | 6 |
Porque no en mi arco puse mi confianza, ni me salvó mi espada,
| כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות | 7 |
sino que Tú nos has salvado de nuestros adversarios, y has confundido a los que nos odian.
| באלהים הללנו כל-היום ושמך לעולם נודה סלה | 8 |
En Dios nos gloriábamos cada día, y continuamente celebrábamos tu Nombre.
| אף-זנחת ותכלימנו ולא-תצא בצבאותינו | 9 |
Pero ahora Tú nos has repelido y humillado; ya no sales, oh Dios, con nuestros ejércitos.
| תשיבנו אחור מני-צר ומשנאינו שסו למו | 10 |
Nos hiciste ceder ante nuestros enemigos, y los que nos odian nos han saqueado como han querido.
| תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו | 11 |
Nos entregaste como ovejas destinadas al matadero, y nos desparramaste entre los gentiles.
| תמכר-עמך בלא-הון ולא-רבית במחיריהם | 12 |
Vendiste a tu pueblo sin precio, y no sacaste gran provecho de esa venta.
| תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו | 13 |
Nos hiciste el escarnio de nuestros vecinos, la irrisión y el ludibrio de los que nos rodean.
| תשימנו משל בגוים מנוד-ראש בלאמים | 14 |
Nos convertiste en fábula de los gentiles, y recibimos de los pueblos meneos de cabeza.
| כל-היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני | 15 |
Todo el día tengo ante los ojos mi ignominia, y la confusión cubre mi rostro,
| מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם | 16 |
a los gritos del que me insulta y envilece, a la vista del enemigo, ávido de venganza.
| כל-זאת באתנו ולא שכחנוך ולא-שקרנו בבריתך | 17 |
Todo esto ha venido sobre nosotros, mas no nos hemos olvidado de Ti, ni hemos quebrantado el pacto hecho contigo.
| לא-נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך | 18 |
No volvió atrás nuestro corazón, ni nuestro paso se apartó de tu camino,
| כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות | 19 |
cuando nos aplastaste en un lugar de chacales y nos cubriste con sombras de muerte.
| אם-שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר | 20 |
Si nos hubiéramos olvidado del nombre de nuestro Dios, extendiendo nuestras manos a un Dios extraño,
| הלא אלהים יחקר-זאת כי-הוא ידע תעלמות לב | 21 |
¿no lo habría averiguado Dios, Él, que conoce los secretos del corazón?
| כי-עליך הרגנו כל-היום נחשבנו כצאן טבחה | 22 |
Mas por tu causa somos ahora carneados cada día, tenidos como ovejas de matadero.
| עורה למה תישן אדני הקיצה אל-תזנח לנצח | 23 |
Despierta, Señor. ¿Por qué duermes? Levántate; no nos deseches para siempre.
| למה-פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו | 24 |
¿Por qué ocultas tu rostro? ¿Te olvidas de nuestra miseria y de nuestra opresión?
| כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו | 25 |
Agobiada hasta el polvo está nuestra alma, y nuestro cuerpo pegado a la tierra.
| קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך | 26 |
¡Levántate en nuestro auxilio, líbranos por tu piedad!
