< תהילים 44 >
למנצח לבני-קרח משכיל ב אלהים באזנינו שמענו-- אבותינו ספרו-לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם | 1 |
Til songmeisteren; av Korahs born; ein salme til lærdom. Gud, me hev høyrt med våre øyro, våre feder hev fortalt oss den gjerning du gjorde i deira dagar, i forne dagar.
אתה ידך גוים הורשת-- ותטעם תרע לאמים ותשלחם | 2 |
Du dreiv ut heidningarne med di hand, men deim planta du; du øydelagde folkeslag, men deim breidde du ut.
כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא-הושיעה-למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך-- כי רציתם | 3 |
For ikkje med sitt sverd vann dei landet, og deira arm gav deim ikkje siger, men di høgre hand og din arm og ditt andlits ljos; for du hadde hugnad i deim.
אתה-הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב | 4 |
Du, Gud, er min konge; byd at Jakob skal verta frelst!
בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו | 5 |
Ved deg skal me støyta ned våre fiendar, ved ditt namn skal me treda under føter deim som reiser seg imot oss.
כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני | 6 |
For min boge lit eg ikkje på, og mitt sverd gjev meg ikkje siger.
כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות | 7 |
Men du gjev oss siger yver våre fiendar, og deim som hatar oss, gjer du til skammar.
באלהים הללנו כל-היום ושמך לעולם נודה סלה | 8 |
Av Gud rosar me oss all dagen og lovar ditt namn til æveleg tid. (Sela)
אף-זנחת ותכלימנו ולא-תצא בצבאותינו | 9 |
Og endå hev du støytt oss burt og gjort oss til skam, og du dreg ikkje ut med våre herar.
תשיבנו אחור מני-צר ומשנאינו שסו למו | 10 |
Du let oss vika attende for fienden, og dei som hatar oss, fær seg herfang.
תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו | 11 |
Du gjev oss burt som sauer til å eta upp, og spreider oss ikring millom heidningarne.
תמכר-עמך בלא-הון ולא-רבית במחיריהם | 12 |
Du sel ditt folk for ingen ting, og ikkje set du høg pris på deim.
תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו | 13 |
Du gjer oss til hæding for våre grannar, til spott og spe for deim som bur ikring oss.
תשימנו משל בגוים מנוד-ראש בלאמים | 14 |
Du gjer oss til eit ordtøke millom heidningarne; dei rister på hovudet åt oss millom folki.
כל-היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני | 15 |
Heile dagen stend mi skam for mine augo, og blygsl breider seg yver mitt andlit,
מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם | 16 |
ved røysti av spottaren og hædaren, ved syni av fienden og den hemngiruge.
כל-זאת באתנו ולא שכחנוך ולא-שקרנו בבריתך | 17 |
Alt dette er kome yver oss, endå me ikkje hev gløymt deg og ikkje svike di pakt.
לא-נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך | 18 |
Vårt hjarta veik ikkje frå deg, og våre stig sveiv ikkje ut av din veg,
כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות | 19 |
at du skulde slå oss sund der sjakalar bur, og breida oss ned i daudeskugge.
אם-שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר | 20 |
Hadde me gløymt vår Guds namn og rett våre hender ut til ein framand gud,
הלא אלהים יחקר-זאת כי-הוא ידע תעלמות לב | 21 |
skulde Gud då ikkje ransaka det? for han kjenner hjartans løyndomar.
כי-עליך הרגנו כל-היום נחשבנו כצאן טבחה | 22 |
Men for di skuld vert me drepne all dagen, me er rekna som slagtesauer.
עורה למה תישן אדני הקיצה אל-תזנח לנצח | 23 |
Vakna upp! Kvi søv du, Herre? Vakna då, støyt ikkje burt for alltid!
למה-פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו | 24 |
Kvi løyner du di åsyn, gløymer vår armodsdom og vår trengsla?
כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו | 25 |
For vår sjæl er nedbøygd i moldi, vår likam nedtrykt til jordi.
קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך | 26 |
Statt upp til hjelp for oss, og løys oss ut for din nåde skuld!