< תהילים 44 >
למנצח לבני-קרח משכיל ב אלהים באזנינו שמענו-- אבותינו ספרו-לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם | 1 |
Til sangmesteren; av Korahs barn; en læresalme. Gud, med våre ører har vi hørt, våre fedre har fortalt oss den gjerning du gjorde i deres dager, i fordums dager.
אתה ידך גוים הורשת-- ותטעם תרע לאמים ותשלחם | 2 |
Du drev hedningene ut med din hånd, men dem plantet du; du ødela folkene, men dem lot du utbrede sig.
כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא-הושיעה-למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך-- כי רציתם | 3 |
For ikke ved sitt sverd inntok de landet, og deres arm hjalp dem ikke, men din høire hånd og din arm og ditt åsyns lys; for du hadde behag i dem.
אתה-הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב | 4 |
Du er min konge, Gud; byd at Jakob skal frelses!
בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו | 5 |
Ved dig skal vi nedstøte våre fiender, ved ditt navn skal vi nedtrede dem som reiser sig imot oss.
כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני | 6 |
For på min bue stoler jeg ikke, og mitt sverd frelser mig ikke,
כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות | 7 |
men du har frelst oss fra våre fiender, og våre avindsmenn har du gjort til skamme.
באלהים הללנו כל-היום ושמך לעולם נודה סלה | 8 |
Gud priser vi den hele dag, og ditt navn lover vi evindelig. (Sela)
אף-זנחת ותכלימנו ולא-תצא בצבאותינו | 9 |
Og enda har du nu forkastet oss og latt oss bli til skamme, og du drar ikke ut med våre hærer.
תשיבנו אחור מני-צר ומשנאינו שסו למו | 10 |
Du lar oss vike tilbake for fienden, og våre avindsmenn tar sig bytte.
תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו | 11 |
Du gir oss bort som får til å etes, og spreder oss iblandt hedningene.
תמכר-עמך בלא-הון ולא-רבית במחיריהם | 12 |
Du selger ditt folk for intet, og du setter ikke prisen på dem høit.
תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו | 13 |
Du gjør oss til hån for våre naboer, til spott og spe for dem som bor omkring oss.
תשימנו משל בגוים מנוד-ראש בלאמים | 14 |
Du gjør oss til et ordsprog iblandt hedningene; de ryster på hodet av oss iblandt folkene.
כל-היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני | 15 |
Hele dagen står min skam for mine øine, og blygsel dekker mitt ansikt,
מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם | 16 |
når jeg hører spotteren og håneren, når jeg ser fienden og den hevngjerrige.
כל-זאת באתנו ולא שכחנוך ולא-שקרנו בבריתך | 17 |
Alt dette er kommet over oss, enda vi ikke har glemt dig og ikke sveket din pakt.
לא-נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך | 18 |
Vårt hjerte vek ikke tilbake, og våre skritt bøide ikke av fra din vei,
כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות | 19 |
så du skulde sønderknuse oss der hvor sjakaler bor, og dekke oss med dødsskygge.
אם-שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר | 20 |
Dersom vi hadde glemt vår Guds navn og utbredt våre hender til en fremmed gud,
הלא אלהים יחקר-זאת כי-הוא ידע תעלמות לב | 21 |
skulde Gud da ikke utforske det? Han kjenner jo hjertets skjulte tanker.
כי-עליך הרגנו כל-היום נחשבנו כצאן טבחה | 22 |
Men for din skyld drepes vi hele dagen, vi er regnet som slaktefår.
עורה למה תישן אדני הקיצה אל-תזנח לנצח | 23 |
Våkn op! Hvorfor sover du, Herre? Våkn op, forkast ikke for evig tid!
למה-פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו | 24 |
Hvorfor skjuler du ditt åsyn, glemmer vår elendighet og vår trengsel?
כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו | 25 |
For vår sjel er nedbøid i støvet, vårt legeme nedtrykt til jorden.
קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך | 26 |
Reis dig til hjelp for oss, og forløs oss for din miskunnhets skyld!