תהילים 44
| למנצח לבני-קרח משכיל ב אלהים באזנינו שמענו-- אבותינו ספרו-לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם | 1 |
in finem filiis Core ad intellectum
| אתה ידך גוים הורשת-- ותטעם תרע לאמים ותשלחם | 2 |
Deus auribus nostris audivimus patres nostri adnuntiaverunt nobis opus quod operatus es in diebus eorum in diebus antiquis
| כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא-הושיעה-למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך-- כי רציתם | 3 |
manus tua gentes disperdit et plantasti eos adflixisti populos et expulisti eos
| אתה-הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב | 4 |
nec enim in gladio suo possederunt terram et brachium eorum non salvavit eos sed dextera tua et brachium tuum et inluminatio faciei tuae quoniam conplacuisti in eis
| בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו | 5 |
tu es ipse rex meus et Deus meus qui mandas salutes Iacob
| כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני | 6 |
in te inimicos nostros ventilabimus cornu et in nomine tuo spernemus insurgentes in nobis
| כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות | 7 |
non enim in arcu meo sperabo et gladius meus non salvabit me
| באלהים הללנו כל-היום ושמך לעולם נודה סלה | 8 |
salvasti enim nos de adfligentibus nos et odientes nos confudisti
| אף-זנחת ותכלימנו ולא-תצא בצבאותינו | 9 |
in Deo laudabimur tota die et in nomine tuo confitebimur in saeculum diapsalma
| תשיבנו אחור מני-צר ומשנאינו שסו למו | 10 |
nunc autem reppulisti et confudisti nos et non egredieris in virtutibus nostris
| תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו | 11 |
avertisti nos retrorsum post inimicos nostros et qui oderunt nos diripiebant sibi
| תמכר-עמך בלא-הון ולא-רבית במחיריהם | 12 |
dedisti nos tamquam oves escarum et in gentibus dispersisti nos
| תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו | 13 |
vendidisti populum tuum sine pretio et non fuit multitudo in commutationibus nostris
| תשימנו משל בגוים מנוד-ראש בלאמים | 14 |
posuisti nos obprobrium vicinis nostris subsannationem et derisum his qui in circuitu nostro
| כל-היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני | 15 |
posuisti nos in similitudinem gentibus commotionem capitis in populis
| מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם | 16 |
tota die verecundia mea contra me est et confusio faciei meae cooperuit me
| כל-זאת באתנו ולא שכחנוך ולא-שקרנו בבריתך | 17 |
a voce exprobrantis et obloquentis a facie inimici et persequentis
| לא-נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך | 18 |
haec omnia venerunt super nos nec obliti sumus te et inique non egimus in testamento tuo
| כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות | 19 |
et non recessit retrorsum cor nostrum et declinasti semitas nostras a via tua
| אם-שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר | 20 |
quoniam humiliasti nos in loco adflictionis et cooperuit nos umbra mortis
| הלא אלהים יחקר-זאת כי-הוא ידע תעלמות לב | 21 |
si obliti sumus nomen Dei nostri et si expandimus manus nostras ad deum alienum
| כי-עליך הרגנו כל-היום נחשבנו כצאן טבחה | 22 |
nonne Deus requiret ista ipse enim novit abscondita cordis quoniam propter te mortificamur omni die aestimati sumus sicut oves occisionis
| עורה למה תישן אדני הקיצה אל-תזנח לנצח | 23 |
exsurge quare dormis Domine exsurge et ne repellas in finem
| למה-פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו | 24 |
quare faciem tuam avertis oblivisceris inopiae nostrae et tribulationis nostrae
| כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו | 25 |
quoniam humiliata est in pulvere anima nostra conglutinatus est in terra venter noster
| קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך | 26 |
exsurge adiuva nos et redime nos propter nomen tuum
