תהילים 44
| למנצח לבני-קרח משכיל ב אלהים באזנינו שמענו-- אבותינו ספרו-לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם | 1 |
Dem Sangmeister. Eine Unterweisung für die Söhne Korachs. O Gott, mit unseren Ohren haben wir es gehört, unsere Väter haben uns erzählt das Werk, das Du getan in ihren Tagen, in den Tagen der Vorzeit.
| אתה ידך גוים הורשת-- ותטעם תרע לאמים ותשלחם | 2 |
Du hast mit Deiner Hand die Völkerschaften ausgetrieben, und sie gepflanzt, Du hast den Volksstämmen Böses getan und sie fortgesandt.
| כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא-הושיעה-למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך-- כי רציתם | 3 |
Denn nicht mit ihrem Schwert nahmen sie das Land ein, und nicht ihr Arm rettete sie, sondern Deine Rechte und Dein Arm und das Licht Deines Angesichts, weil Du an ihnen Wohlgefallen hattest.
| אתה-הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב | 4 |
Du Selbst bist es, mein König, Gott. Gebiete Jakobs Heil!
| בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו | 5 |
Durch Dich stoßen wir unsere Dränger nieder, durch Deinen Namen zertreten wir die, so wider uns aufstehen.
| כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני | 6 |
Denn nicht auf meinen Bogen vertraue ich, und mein Schwert rettet mich nicht.
| כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות | 7 |
Denn Du rettest uns von unseren Drängern, und die uns hassen, machst Du beschämt.
| באלהים הללנו כל-היום ושמך לעולם נודה סלה | 8 |
In Gott rühmen wir uns den ganzen Tag, und Deinen Namen bekennen wir in Ewigkeit. (Selah)
| אף-זנחת ותכלימנו ולא-תצא בצבאותינו | 9 |
Gleichwohl verwarfst Du uns und ließest uns zuschanden werden, und zogst nicht in unseren Heeren aus.
| תשיבנו אחור מני-צר ומשנאינו שסו למו | 10 |
Rückwärts ließest Du uns zurückkehren vor dem Dränger und es plünderten uns die, so uns haßten.
| תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו | 11 |
Wie Schafe gabst Du uns dahin zum Fraß, und unter die Völkerschaften hast Du uns versprengt.
| תמכר-עמך בלא-הון ולא-רבית במחיריהם | 12 |
Du hast Dein Volk verkauft nicht für Güter, und ihren Kaufpreis nicht gemehrt.
| תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו | 13 |
Zur Schmach unseren Nachbarn hast du uns gesetzt, zum Gelächter und zum Schimpf vor denen rings um uns.
| תשימנו משל בגוים מנוד-ראש בלאמים | 14 |
Zum Sprichworte setztest Du uns unter den Völkerschaften, zum Schütteln des Hauptes unter den Volksstämmen.
| כל-היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני | 15 |
Den ganzen Tag ist meine Schande vor mir, und Scham bedeckt mein Angesicht,
| מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם | 16 |
Vor der Stimme dessen, der schmäht und verhöhnt, vor dem Feinde und Rachgierigen.
| כל-זאת באתנו ולא שכחנוך ולא-שקרנו בבריתך | 17 |
All das ist über uns gekommen, und doch vergaßen wir Dein nicht und handelten nicht lügnerisch an Deinem Bunde.
| לא-נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך | 18 |
Nicht wich unser Herz zurück hinter sich; noch neigte sich unser Tritt von Deinem Pfade.
| כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות | 19 |
Als Du zerschlugst uns am Orte der Drachen, und uns mit Todesschatten bedecktest.
| אם-שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר | 20 |
So wir den Namen unseres Gottes vergessen, und unsere Hände zu einem fremden Gotte ausgebreitet haben.
| הלא אלהים יחקר-זאת כי-הוא ידע תעלמות לב | 21 |
Wird Gott dies nicht ergründen? Er kennt ja des Herzens Verheimlichtes.
| כי-עליך הרגנו כל-היום נחשבנו כצאן טבחה | 22 |
Denn um Deinetwillen werden wir den ganzen Tag erwürgt, man denkt unser als der Schafe zum Schlachten.
| עורה למה תישן אדני הקיצה אל-תזנח לנצח | 23 |
Wache auf! Warum schläfst Du, Herr? Erwache! Verwirf uns nicht für immerdar.
| למה-פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו | 24 |
Warum birgst Du Dein Angesicht, vergissest unser Elend und unsere Bedrükkung?
| כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו | 25 |
Denn es beugt sich unsere Seele zum Staube, und unser Bauch klebt an der Erde.
| קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך | 26 |
Mache Dich auf, uns beizustehen! und erlöse uns um Deiner Barmherzigkeit willen!
