תהילים 44

1 למנצח לבני-קרח משכיל ב אלהים באזנינו שמענו-- אבותינו ספרו-לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם

Au maître-chantre. — Hymne des enfants de Coré. Dieu, nous avons entendu de nos oreilles, Nos pères nous ont raconté L'oeuvre que tu as faite de leur temps, Aux jours d'autrefois.

2 אתה ידך גוים הורשת-- ותטעם תרע לאמים ותשלחם

De ta main tu les as établis, en dépossédant les nations; Tu as détruit des peuples pour leur faire une place.

3 כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא-הושיעה-למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך-- כי רציתם

Car ce n'est pas leur épée qui leur a conquis le pays; Ce n'est pas leur bras qui les a sauvés: C'est ta main droite, c'est ton bras, C'est la lumière de ta face. Parce que tu leur étais favorable!

4 אתה-הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב

Dieu, toi qui es mon roi. Donne à Jacob la victoire!

5 בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו

Par toi nous repousserons nos ennemis; En ton nom nous écraserons nos adversaires.

6 כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני

Car ce n'est pas en mon arc que je mets ma confiance; Ce n'est pas mon épée qui me sauvera.

7 כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות

C'est toi qui nous as délivrés de nos oppresseurs. Et qui as couvert de honte nos ennemis.

8 באלהים הללנו כל-היום ושמך לעולם נודה סלה

C'est en Dieu que nous nous glorifions chaque jour; Nous célébrerons son nom éternellement. (Pause)

9 אף-זנחת ותכלימנו ולא-תצא בצבאותינו

Cependant, tu nous as rejetés et couverts d'opprobre, Et tu ne sors plus avec nos armées.

10 תשיבנו אחור מני-צר ומשנאינו שסו למו

Tu nous fais reculer devant l'oppresseur. Et nos ennemis se partagent nos dépouilles.

11 תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו

Tu nous livres comme des brebis à dévorer; Tu nous as dispersés parmi les nations.

12 תמכר-עמך בלא-הון ולא-רבית במחיריהם

Tu vends ton peuple pour rien. Et tu le mets à vil prix.

13 תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו

Tu fais de nous un objet d'opprobre pour nos voisins; Nous sommes la risée, le jouet de ceux qui nous entourent.

14 תשימנו משל בגוים מנוד-ראש בלאמים

Oui, tu fais de nous la fable des nations; En nous voyant, les peuples hochent la tête.

15 כל-היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני

La honte m'accable tous les jours, Et la confusion couvre mon visage,

16 מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם

A la voix de celui qui m'insulte et m'outrage, Sous les regards de mon ennemi, De celui qui s'acharne à ma perte.

17 כל-זאת באתנו ולא שכחנוך ולא-שקרנו בבריתך

Tous ces malheurs nous sont arrivés. Cependant nous ne t'avions pas oublié. Nous n'avions pas violé ton alliance.

18 לא-נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך

Notre coeur ne s'était pas détourné de toi; Nos pas ne s'étaient point écartés de ton sentier.

19 כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות

Et pourtant, tu nous as refoulés parmi les chacals; Tu nous as couverts de l'ombre de la mort.

20 אם-שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר

Si nous eussions oublié le nom de notre Dieu, Si nous eussions étendu nos mains vers un Dieu étranger,

21 הלא אלהים יחקר-זאת כי-הוא ידע תעלמות לב

Dieu n'en serait-il pas informé, Lui qui connaît les secrets du coeur?

22 כי-עליך הרגנו כל-היום נחשבנו כצאן טבחה

Mais c'est à cause de toi Que nous sommes sans cesse livrés à la mort. Et traités comme des brebis destinées à la boucherie!

23 עורה למה תישן אדני הקיצה אל-תזנח לנצח

Réveille-toi! Pourquoi dors-tu, Seigneur? Lève-toi, ne nous rejette pas pour toujours!

24 למה-פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו

Pourquoi caches-tu ta face? Pourquoi oublies-tu notre misère et notre détresse?

25 כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו

Car notre âme est abattue dans la poussière; Notre corps reste attaché à la terre.

26 קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך

Lève-toi, viens à notre aide, Et délivre-nous, à cause de ta bonté!