< תהילים 44 >
למנצח לבני-קרח משכיל ב אלהים באזנינו שמענו-- אבותינו ספרו-לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם | 1 |
O Dieu! nous avons entendu de nos oreilles, nos pères nous ont raconté l'œuvre que tu as faite en leur temps, aux jours d'autrefois.
אתה ידך גוים הורשת-- ותטעם תרע לאמים ותשלחם | 2 |
Par ta main tu as chassé les nations et tu as établi nos pères; tu as brisé les peuples pour leur faire place.
כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא-הושיעה-למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך-- כי רציתם | 3 |
Car ce n'est pas par leur épée qu'ils ont conquis le pays, et ce n'est pas leur bras qui les a sauvés; c'est ta droite, et ton bras, et la lumière de ta face, car tu les aimais.
אתה-הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב | 4 |
C'est toi, ô Dieu! qui es mon Roi; ordonne la délivrance de Jacob.
בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו | 5 |
Par toi nous frapperons nos ennemis; par ton nom nous foulerons ceux qui s'élèvent contre nous.
כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני | 6 |
Car je ne me confie pas en mon arc; ce n'est pas mon épée qui me sauvera.
כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות | 7 |
C'est toi qui nous as sauvés de nos ennemis, et qui as rendu confus ceux qui nous haïssent.
באלהים הללנו כל-היום ושמך לעולם נודה סלה | 8 |
C'est en Dieu que nous nous glorifions chaque jour; nous célébrerons ton nom à jamais. (Sélah, pause)
אף-זנחת ותכלימנו ולא-תצא בצבאותינו | 9 |
Cependant tu nous as rejetés et couverts d'opprobre, et tu ne sors plus avec nos armées.
תשיבנו אחור מני-צר ומשנאינו שסו למו | 10 |
Tu nous fais reculer devant l'ennemi, et ceux qui nous haïssent ont pris leur butin.
תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו | 11 |
Tu nous livres comme des brebis qu'on mange; tu nous as dispersés parmi les nations.
תמכר-עמך בלא-הון ולא-רבית במחיריהם | 12 |
Tu vends ton peuple pour rien, et tu les mets à vil prix.
תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו | 13 |
Tu fais de nous l'opprobre de nos voisins, la risée et le jouet de nos alentours.
תשימנו משל בגוים מנוד-ראש בלאמים | 14 |
Tu fais de nous la fable des nations; en nous voyant, les peuples hochent la tête.
כל-היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני | 15 |
Mon ignominie est toujours devant moi, et la confusion couvre mon visage,
מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם | 16 |
A la voix de celui qui insulte et qui outrage, à la vue de l'ennemi et du vindicatif.
כל-זאת באתנו ולא שכחנוך ולא-שקרנו בבריתך | 17 |
Tout cela nous est arrivé; et cependant nous ne t'avons pas oublié, nous n'avons pas forfait à ton alliance.
לא-נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך | 18 |
Notre cœur ne s'est point retiré en arrière; nos pas ne se sont point écartés de ton sentier,
כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות | 19 |
Quand tu nous as foulés parmi les chacals et couverts de l'ombre de la mort.
אם-שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר | 20 |
Si nous eussions oublié le nom de notre Dieu, si nous eussions étendu nos mains vers un dieu étranger,
הלא אלהים יחקר-זאת כי-הוא ידע תעלמות לב | 21 |
Dieu n'en aurait-il pas fait enquête, lui qui connaît les secrets du cœur?
כי-עליך הרגנו כל-היום נחשבנו כצאן טבחה | 22 |
Mais, à cause de toi, nous sommes mis à mort tous les jours, et regardés comme des brebis destinées à la boucherie.
עורה למה תישן אדני הקיצה אל-תזנח לנצח | 23 |
Lève-toi! Pourquoi dors-tu, Seigneur? Réveille-toi, ne nous rejette pas à toujours!
למה-פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו | 24 |
Pourquoi caches-tu ta face? Pourquoi oublies-tu notre misère et notre oppression?
כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו | 25 |
Car notre âme est abattue jusque dans la poussière; notre ventre est attaché à la terre.
קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך | 26 |
Lève-toi, viens à notre aide, et rachète-nous à cause de ta bonté!