< תהילים 44 >
למנצח לבני-קרח משכיל ב אלהים באזנינו שמענו-- אבותינו ספרו-לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם | 1 |
Maskil des enfants de Coré, [donné] au maître chantre. Ô Dieu nous avons ouï de nos oreilles, [et] nos pères nous ont raconté les exploits que tu as faits en leurs jours, aux jours d'autrefois.
אתה ידך גוים הורשת-- ותטעם תרע לאמים ותשלחם | 2 |
Tu as de ta main chassé les nations, et tu as affermi nos [pères]; tu as affligé les peuples, et tu as fait prospérer nos pères.
כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא-הושיעה-למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך-- כי רציתם | 3 |
Car ce n'est point par leur épée qu'ils ont conquis le pays, et ce n'a point été leur bras, qui les a délivrés; mais ta droite, et ton bras, et la lumière de ta face; parce que tu les affectionnais.
אתה-הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב | 4 |
Ô Dieu! c'est toi qui es mon Roi, ordonne les délivrances de Jacob.
בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו | 5 |
Avec toi nous battrons nos adversaires, par ton Nom nous foulerons ceux qui s'élèvent contre nous.
כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני | 6 |
Car je ne me confie point en mon arc, et ce ne sera pas mon épée qui me délivrera;
כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות | 7 |
Mais tu nous délivreras de nos adversaires, et tu rendras confus ceux qui nous haïssent.
באלהים הללנו כל-היום ושמך לעולם נודה סלה | 8 |
Nous nous glorifierons en Dieu tout le jour, et nous célébrerons à toujours ton Nom. (Sélah)
אף-זנחת ותכלימנו ולא-תצא בצבאותינו | 9 |
Mais tu nous as rejetés, et rendus confus, et tu ne sors plus avec nos armées.
תשיבנו אחור מני-צר ומשנאינו שסו למו | 10 |
Tu nous as fait retourner en arrière de devant l'adversaire, et nos ennemis se sont enrichis de ce qu'ils ont pillé sur nous.
תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו | 11 |
Tu nous as livrés comme des brebis destinées à être mangées, et tu nous as dispersés entre les nations.
תמכר-עמך בלא-הון ולא-רבית במחיריהם | 12 |
Tu as vendu ton peuple pour rien, et tu n'as point fait hausser leur prix.
תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו | 13 |
Tu nous as mis en opprobre chez nos voisins, en dérision, et en raillerie auprès de ceux qui habitent autour de nous.
תשימנו משל בגוים מנוד-ראש בלאמים | 14 |
Tu nous as mis en dicton parmi les nations, [et] en hochement de tête parmi les peuples.
כל-היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני | 15 |
Ma confusion est tout le jour devant moi, et la honte de ma face m'a tout couvert.
מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם | 16 |
A cause des discours de celui qui [nous] fait des reproches, et qui nous injurie, [et] à cause de l'ennemi et du vindicatif.
כל-זאת באתנו ולא שכחנוך ולא-שקרנו בבריתך | 17 |
Tout cela nous est arrivé, et cependant nous ne t'avons point oublié, et nous n'avons point faussé ton alliance.
לא-נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך | 18 |
Notre cœur n'a point reculé en arrière, ni nos pas ne se sont point détournés de tes sentiers;
כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות | 19 |
Quoique tu nous aies froissés parmi des dragons, et couverts de l'ombre de la mort.
אם-שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר | 20 |
Si nous eussions oublié le Nom de notre Dieu, et que nous eussions étendu nos mains vers un dieu étranger,
הלא אלהים יחקר-זאת כי-הוא ידע תעלמות לב | 21 |
Dieu ne s'en enquerrait-il point? vu que c'est lui qui connaît les secrets du cœur.
כי-עליך הרגנו כל-היום נחשבנו כצאן טבחה | 22 |
Mais nous sommes tous les jours mis à mort pour l'amour de toi, [et] nous sommes regardés comme des brebis de la boucherie.
עורה למה תישן אדני הקיצה אל-תזנח לנצח | 23 |
Lève-toi, pourquoi dors-tu, Seigneur? Réveille-toi, ne nous rejette point à jamais.
למה-פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו | 24 |
Pourquoi caches-tu ta face, [et] pourquoi oublies-tu notre affliction et notre oppression?
כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו | 25 |
Car notre âme est penchée jusques en la poudre, et notre ventre est attaché contre terre.
קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך | 26 |
Lève-toi pour nous secourir, et nous délivre pour l'amour de ta gratuité.