< תהילים 44 >
למנצח לבני-קרח משכיל ב אלהים באזנינו שמענו-- אבותינו ספרו-לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם | 1 |
Au chef des chantres. Des fils de Koré. Cantique. O Dieu! Nous avons entendu de nos oreilles, Nos pères nous ont raconté Les œuvres que tu as accomplies de leur temps, Aux jours d’autrefois.
אתה ידך גוים הורשת-- ותטעם תרע לאמים ותשלחם | 2 |
De ta main tu as chassé des nations pour les établir, Tu as frappé des peuples pour les étendre.
כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא-הושיעה-למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך-- כי רציתם | 3 |
Car ce n’est point par leur épée qu’ils se sont emparés du pays, Ce n’est point leur bras qui les a sauvés; Mais c’est ta droite, c’est ton bras, c’est la lumière de ta face, Parce que tu les aimais.
אתה-הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב | 4 |
O Dieu! Tu es mon roi: Ordonne la délivrance de Jacob!
בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו | 5 |
Avec toi nous renversons nos ennemis, Avec ton nom nous écrasons nos adversaires.
כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני | 6 |
Car ce n’est pas en mon arc que je me confie, Ce n’est pas mon épée qui me sauvera;
כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות | 7 |
Mais c’est toi qui nous délivres de nos ennemis, Et qui confonds ceux qui nous haïssent.
באלהים הללנו כל-היום ושמך לעולם נודה סלה | 8 |
Nous nous glorifions en Dieu chaque jour, Et nous célébrerons à jamais ton nom. (Pause)
אף-זנחת ותכלימנו ולא-תצא בצבאותינו | 9 |
Cependant tu nous repousses, tu nous couvres de honte, Tu ne sors plus avec nos armées;
תשיבנו אחור מני-צר ומשנאינו שסו למו | 10 |
Tu nous fais reculer devant l’ennemi, Et ceux qui nous haïssent enlèvent nos dépouilles.
תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו | 11 |
Tu nous livres comme des brebis à dévorer, Tu nous disperses parmi les nations.
תמכר-עמך בלא-הון ולא-רבית במחיריהם | 12 |
Tu vends ton peuple pour rien, Tu ne l’estimes pas à une grande valeur.
תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו | 13 |
Tu fais de nous un objet d’opprobre pour nos voisins, De moquerie et de risée pour ceux qui nous entourent;
תשימנו משל בגוים מנוד-ראש בלאמים | 14 |
Tu fais de nous un objet de sarcasme parmi les nations, Et de hochements de tête parmi les peuples.
כל-היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני | 15 |
Ma honte est toujours devant moi, Et la confusion couvre mon visage,
מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם | 16 |
A la voix de celui qui m’insulte et m’outrage, A la vue de l’ennemi et du vindicatif.
כל-זאת באתנו ולא שכחנוך ולא-שקרנו בבריתך | 17 |
Tout cela nous arrive, sans que nous t’ayons oublié, Sans que nous ayons violé ton alliance:
לא-נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך | 18 |
Notre cœur ne s’est point détourné, Nos pas ne se sont point éloignés de ton sentier,
כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות | 19 |
Pour que tu nous écrases dans la demeure des chacals, Et que tu nous couvres de l’ombre de la mort.
אם-שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר | 20 |
Si nous avions oublié le nom de notre Dieu, Et étendu nos mains vers un dieu étranger,
הלא אלהים יחקר-זאת כי-הוא ידע תעלמות לב | 21 |
Dieu ne le saurait-il pas, Lui qui connaît les secrets du cœur?
כי-עליך הרגנו כל-היום נחשבנו כצאן טבחה | 22 |
Mais c’est à cause de toi qu’on nous égorge tous les jours, Qu’on nous regarde comme des brebis destinées à la boucherie.
עורה למה תישן אדני הקיצה אל-תזנח לנצח | 23 |
Réveille-toi! Pourquoi dors-tu, Seigneur? Réveille-toi! Ne nous repousse pas à jamais!
למה-פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו | 24 |
Pourquoi caches-tu ta face? Pourquoi oublies-tu notre misère et notre oppression?
כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו | 25 |
Car notre âme est abattue dans la poussière, Notre corps est attaché à la terre.
קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך | 26 |
Lève-toi, pour nous secourir! Délivre-nous à cause de ta bonté!