תהילים 44
| למנצח לבני-קרח משכיל ב אלהים באזנינו שמענו-- אבותינו ספרו-לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם | 1 |
“To the chief musician, for the sons of Korach, a Maskil.” O God, with our ears have we heard, our fathers have told us, deeds which thou hadst done in their days, in times of old.
| אתה ידך גוים הורשת-- ותטעם תרע לאמים ותשלחם | 2 |
Thou, with thy hand, didst indeed drive out nations, and plant them; thou didst ill-treat people, and cause them to spread out.
| כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא-הושיעה-למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך-- כי רציתם | 3 |
For not by their sword did they obtain possession of the land, and their own arm brought them no victory; but thy right hand, and thy arm, and the light of thy countenance, because thou hadst given them thy favor.
| אתה-הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב | 4 |
Thou art my King, O God: ordain salvation for Jacob.
| בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו | 5 |
Through thee will we butt down our assailants: through thy name will we tread under foot our opponents.
| כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני | 6 |
For not in my bow will I trust, and my sword shall not help me.
| כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות | 7 |
But thou helpest us against our assailants, and those that hate us thou puttest to shame.
| באלהים הללנו כל-היום ושמך לעולם נודה סלה | 8 |
Of God we boast all the day, and to thy name will we give thanks for ever. (Selah)
| אף-זנחת ותכלימנו ולא-תצא בצבאותינו | 9 |
But [now] thou hast cast off, and put us to the blush, and goest not forth with our armies.
| תשיבנו אחור מני-צר ומשנאינו שסו למו | 10 |
Thou causest us to turn back from before our assailant: and they who hate us take spoil for themselves.
| תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו | 11 |
Thou givest us up like sheep for food, and among the nations hast thou dispersed us.
| תמכר-עמך בלא-הון ולא-רבית במחיריהם | 12 |
Thou sellest thy people for no value, and acquirest no gain by their price.
| תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו | 13 |
Thou renderest us a reproach to our neighbors, a scorn and a derision to those that are round about us.
| תשימנו משל בגוים מנוד-ראש בלאמים | 14 |
Thou renderest us a by-word among the nations, a shaking of the head among the people.
| כל-היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני | 15 |
All the day is my disgrace before me, and the shame of my face covereth me;
| מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם | 16 |
Because of the voice of him that reproacheth and blasphemeth; by reason of the enemy and him that seeketh vengeance.
| כל-זאת באתנו ולא שכחנוך ולא-שקרנו בבריתך | 17 |
All this is come over us, yet have we not forgotten thee; nor have we dealt falsely by thy covenant;
| לא-נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך | 18 |
Our heart is not moved backward, nor hath our step turned aside from thy path:
| כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות | 19 |
Even when thou didst crush us in the abode of monsters, and cover us with the shadow of death.
| אם-שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר | 20 |
If we had forgotten the name of our God, or spread forth our hands to a strange God:
| הלא אלהים יחקר-זאת כי-הוא ידע תעלמות לב | 21 |
Would not God search out this? for he knoweth the secrets of the heart.
| כי-עליך הרגנו כל-היום נחשבנו כצאן טבחה | 22 |
But for thy sake are we slain all the day; we are counted as flocks [destined] for slaughter.
| עורה למה תישן אדני הקיצה אל-תזנח לנצח | 23 |
Awake, wherefore wilt thou sleep, O Lord? arise, abandon us not for ever.
| למה-פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו | 24 |
Wherefore wilt thou hide thy face, wilt thou forget our misery, and our oppression?
| כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו | 25 |
For our soul is bowed down to the dust; our body cleaveth unto the earth.
| קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך | 26 |
Arise unto our help, and redeem us for the sake of thy kindness.
