תהילים 44
| למנצח לבני-קרח משכיל ב אלהים באזנינו שמענו-- אבותינו ספרו-לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם | 1 |
Unto the end, for the sons of Core, to give understanding. We have heard, O God, with our ears: our fathers have declared to us, The work, thou hast wrought in their days, and in the days of old.
| אתה ידך גוים הורשת-- ותטעם תרע לאמים ותשלחם | 2 |
Thy hand destroyed the Gentiles, and thou plantedst them: thou didst afflict the people and cast them out.
| כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא-הושיעה-למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך-- כי רציתם | 3 |
For they got not the possession of the land by their own sword: neither did their own arm save them. But thy right hand and thy arm, and the light of thy countenance: because thou wast pleased with them.
| אתה-הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב | 4 |
Thou art thyself my king and my God, who commandest the saving of Jacob.
| בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו | 5 |
Through thee we will push down our enemies with the horn: and through thy name we will despise them that rise up against us.
| כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני | 6 |
For I will not trust in my bow: neither shall my sword save me.
| כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות | 7 |
But thou hast saved us from them that afflict us: and hast put them to shame that hate us.
| באלהים הללנו כל-היום ושמך לעולם נודה סלה | 8 |
In God shall we glory all the day long: and in thy name we will give praise for ever.
| אף-זנחת ותכלימנו ולא-תצא בצבאותינו | 9 |
But now thou hast cast us off, and put us to shame: and thou, O God, wilt not go out with our armies.
| תשיבנו אחור מני-צר ומשנאינו שסו למו | 10 |
Thou hast made us turn our back to our enemies: and they that hated us plundered for themselves.
| תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו | 11 |
Thou hast given us up like sheep to be eaten: thou hast scattered us among the nations.
| תמכר-עמך בלא-הון ולא-רבית במחיריהם | 12 |
Thou hast sold thy people for no price: and there was no reckoning in the exchange of them.
| תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו | 13 |
Thou hast made us a reproach to our neighbours, a scoff and derision to them that are round about us.
| תשימנו משל בגוים מנוד-ראש בלאמים | 14 |
Thou hast made us a byword among the Gentiles: a shaking of the head among the people.
| כל-היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני | 15 |
All the day long my shame is before me: and the confusion of my face hath covered me,
| מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם | 16 |
At the voice of him that reproacheth and detracteth me: at the face of the enemy and persecutor.
| כל-זאת באתנו ולא שכחנוך ולא-שקרנו בבריתך | 17 |
All these things have come upon us, yet we have not forgotten thee: and we have not done wickedly in they covenant.
| לא-נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך | 18 |
And our heart hath not turned back: neither hast thou turned aside our steps from thy way.
| כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות | 19 |
For thou hast humbled us in the place of affliction: and the shadow of death hath covered us.
| אם-שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר | 20 |
If we have forgotten the name of our God, and if we have spread forth our hands to a strange god:
| הלא אלהים יחקר-זאת כי-הוא ידע תעלמות לב | 21 |
Shall not God search out these things: for he knoweth the secrets of the heart.
| כי-עליך הרגנו כל-היום נחשבנו כצאן טבחה | 22 |
Because for thy sake we are killed all the day long: we are counted as sheep for the slaughter.
| עורה למה תישן אדני הקיצה אל-תזנח לנצח | 23 |
Arise, why sleepest thou, O Lord? arise, and cast us not off to the end.
| למה-פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו | 24 |
Why turnest thou face away? and forgettest our want and our trouble?
| כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו | 25 |
For our soul is humbled down to the dust: our belly cleaveth to the earth.
| קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך | 26 |
Arise, O Lord, help us and redeem us for thy name’s sake.
