תהילים 44
| למנצח לבני-קרח משכיל ב אלהים באזנינו שמענו-- אבותינו ספרו-לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם | 1 |
(Til sangmesteren. Af Koras sønner. En maskil.) Gud, vi har hørt det med egne ører, vore Fædre har fortalt os derom; du øved en Dåd i deres Dage, i Fortids Dage med din Hånd;
| אתה ידך גוים הורשת-- ותטעם תרע לאמים ותשלחם | 2 |
Folk drev du bort, men plantede hine, Folkeslag knuste du, men dem lod du brede sig;
| כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא-הושיעה-למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך-- כי רציתם | 3 |
thi de fik ej Landet i Eje med Sværdet, det var ej deres Arm, der gav dem Sejr, men det var din højre, din Arm og dit Ansigts Lys, thi du havde dem kær.
| אתה-הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב | 4 |
Du, du er min Konge, min Gud, som sender Jakob Sejr.
| בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו | 5 |
Ved dig nedstøder vi Fjenden, Modstanderne træder vi ned i dit Navn;
| כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני | 6 |
thi ej på min Bue stoler jeg, mit Sværd kan ikke give mig Sejr;
| כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות | 7 |
men du gav os Sejr over Fjenden, du lod vore Avindsmænd blive til Skamme.
| באלהים הללנו כל-היום ושמך לעולם נודה סלה | 8 |
Vi roser os altid af Gud, dit Navn vil vi love for evigt. (Sela)
| אף-זנחת ותכלימנו ולא-תצא בצבאותינו | 9 |
Dog har du forstødt os, gjort os til Spot, du drager ej med vore Hære;
| תשיבנו אחור מני-צר ומשנאינו שסו למו | 10 |
du lader os vige for Fjenden, vore Avindsmænd tager sig Bytte;
| תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו | 11 |
du har givet os hen som Slagtekvæg, og strøet os ud mellem Folkene,
| תמכר-עמך בלא-הון ולא-רבית במחיריהם | 12 |
dit Folk har du solgt til Spotpris, vandt ikke Rigdom ved Salget.
| תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו | 13 |
Til Hån for Naboer gør du os, til Spot og Spe for Grander,
| תשימנו משל בגוים מנוד-ראש בלאמים | 14 |
du gør os til Mundheld blandt Folkene, lader Folkeslagene ryste på Hovedet ad os.
| כל-היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני | 15 |
Min Skændsel er mig altid i Tanke, og Skam bedækker mit Åsyn
| מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם | 16 |
for spottende, hånende Tale, for Fjendens og den hævngerriges Blikke.
| כל-זאת באתנו ולא שכחנוך ולא-שקרנו בבריתך | 17 |
Alt det kom over os, skønt vi glemte dig ikke, sveg ikke heller din Pagt!
| לא-נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך | 18 |
Vort Hjerte veg ikke fra dig, vore Skridt forlod ej din Vej.
| כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות | 19 |
Dog knuste du os, hvor Sjakalerne bor, og indhylled os i Mørke.
| אם-שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר | 20 |
Havde vi glemt vor Guds Navn, bredt Hænderne ud mod en fremmed Gud,
| הלא אלהים יחקר-זאת כי-הוא ידע תעלמות לב | 21 |
vilde Gud ej opspore det? Han kender jo Hjerternes Løn dom
| כי-עליך הרגנו כל-היום נחשבנו כצאן טבחה | 22 |
nej, for din Skyld dræbes vi Dagen lang og regnes som Slagtekvæg!
| עורה למה תישן אדני הקיצה אל-תזנח לנצח | 23 |
Vågn op, hvi sover du, Herre? Bliv vågen, forstød ej for stedse!
| למה-פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו | 24 |
Hvorfor vil du skjule dit Åsyn, glemme vor Nød og Trængsel?
| כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו | 25 |
Thi vor Sjæl ligger bøjet i Støvet, vort Legeme klæber ved Jorden.
| קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך | 26 |
Stå op og kom os til Hjælp, forløs os for din Miskundheds Skyld!
