< תהילים 44 >
למנצח לבני-קרח משכיל ב אלהים באזנינו שמענו-- אבותינו ספרו-לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם | 1 |
可拉后裔的训诲诗,交与伶长。 神啊,你在古时, 我们列祖的日子所行的事, 我们亲耳听见了; 我们的列祖也给我们述说过。
אתה ידך גוים הורשת-- ותטעם תרע לאמים ותשלחם | 2 |
你曾用手赶出外邦人, 却栽培了我们列祖; 你苦待列邦, 却叫我们列祖发达。
כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא-הושיעה-למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך-- כי רציתם | 3 |
因为他们不是靠自己的刀剑得地土, 也不是靠自己的膀臂得胜, 乃是靠你的右手、你的膀臂, 和你脸上的亮光, 因为你喜悦他们。
אתה-הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב | 4 |
神啊,你是我的王; 求你出令使雅各得胜。
בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו | 5 |
我们靠你要推倒我们的敌人, 靠你的名要践踏那起来攻击我们的人。
כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני | 6 |
因为,我必不靠我的弓; 我的刀也不能使我得胜。
כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות | 7 |
惟你救了我们脱离敌人, 使恨我们的人羞愧。
באלהים הללנו כל-היום ושמך לעולם נודה סלה | 8 |
我们终日因 神夸耀, 还要永远称谢你的名。 (细拉)
אף-זנחת ותכלימנו ולא-תצא בצבאותינו | 9 |
但如今你丢弃了我们,使我们受辱, 不和我们的军兵同去。
תשיבנו אחור מני-צר ומשנאינו שסו למו | 10 |
你使我们向敌人转身退后; 那恨我们的人任意抢夺。
תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו | 11 |
你使我们当作快要被吃的羊, 把我们分散在列邦中。
תמכר-עמך בלא-הון ולא-רבית במחיריהם | 12 |
你卖了你的子民也不赚利, 所得的价值并不加添你的资财。
תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו | 13 |
你使我们受邻国的羞辱, 被四围的人嗤笑讥刺。
תשימנו משל בגוים מנוד-ראש בלאמים | 14 |
你使我们在列邦中作了笑谈, 使众民向我们摇头。
כל-היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני | 15 |
我的凌辱终日在我面前, 我脸上的羞愧将我遮蔽,
מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם | 16 |
都因那辱骂毁谤人的声音, 又因仇敌和报仇人的缘故。
כל-זאת באתנו ולא שכחנוך ולא-שקרנו בבריתך | 17 |
这都临到我们身上, 我们却没有忘记你, 也没有违背你的约。
לא-נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך | 18 |
我们的心没有退后; 我们的脚也没有偏离你的路。
כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות | 19 |
你在野狗之处压伤我们, 用死荫遮蔽我们。
אם-שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר | 20 |
倘若我们忘了 神的名, 或向别神举手,
הלא אלהים יחקר-זאת כי-הוא ידע תעלמות לב | 21 |
神岂不鉴察这事吗? 因为他晓得人心里的隐秘。
כי-עליך הרגנו כל-היום נחשבנו כצאן טבחה | 22 |
我们为你的缘故终日被杀; 人看我们如将宰的羊。
עורה למה תישן אדני הקיצה אל-תזנח לנצח | 23 |
主啊,求你睡醒,为何尽睡呢? 求你兴起,不要永远丢弃我们!
למה-פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו | 24 |
你为何掩面, 不顾我们所遭的苦难和所受的欺压?
כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו | 25 |
我们的性命伏于尘土; 我们的肚腹紧贴地面。
קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך | 26 |
求你起来帮助我们! 凭你的慈爱救赎我们!