תהילים 42

1 למנצח משכיל לבני-קרח ב כאיל תערג על-אפיקי-מים-- כן נפשי תערג אליך אלהים

Pour la fin, intelligence aux fils de Coré. Comme le cerf soupire après les sources des eaux, ainsi mon âme soupire après vous, ô mon Dieu.

2 צמאה נפשי לאלהים-- לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים

Mon âme a eu soif du Dieu fort, vivant: quand viendrai-je, et paraîtrai-je devant la face de Dieu?

3 היתה-לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל-היום איה אלהיך

Mes larmes m’ont servi de pains le jour et la nuit: pendant qu’on me dit tous les jours: Où est ton Dieu?

4 אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי-- כי אעבר בסך אדדם עד-בית אלהים בקול-רנה ותודה המון חוגג

Je me suis souvenu de ces choses, et j’ai répandu en moi mon âme; parce que je passerai dans le lieu du tabernacle admirable, jusqu’à la maison de Dieu;

5 מה-תשתוחחי נפשי-- ותהמי עלי הוחלי לאלהים כי-עוד אודנו-- ישועות פניו

Pourquoi es-tu triste, mon âme? Et pourquoi me troubles-tu? Espère en Dieu, parce que je le louerai encore: il est le salut de mon visage,

6 אלהי-- עלי נפשי תשתוחח על-כן--אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער

Et mon Dieu.

7 תהום-אל-תהום קורא לקול צנוריך כל-משבריך וגליך עלי עברו

Un abîme appelle un autre abîme, à la voix de vos cataractes.

8 יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי-- תפלה לאל חיי

Pendant le jour, le Seigneur a commandé à sa miséricorde de m’environner. Et pendant la nuit, un cantique à sa louange a été dans ma bouche.

9 אומרה לאל סלעי-- למה שכחתני למה-קדר אלך-- בלחץ אויב

Je dirai à Dieu: Vous êtes mon soutien.

10 ברצח בעצמותי-- חרפוני צוררי באמרם אלי כל-היום איה אלהיך

Tandis qu’on brise mes os, mes ennemis, qui me tourmentent, m’accablent de reproches,

11 מה-תשתוחחי נפשי-- ומה-תהמי עלי הוחילי לאלהים כי-עוד אודנו-- ישועת פני ואלהי

Pourquoi es-tu triste, mon âme? Et pourquoi me troubles-tu?