תהילים 42
| למנצח משכיל לבני-קרח ב כאיל תערג על-אפיקי-מים-- כן נפשי תערג אליך אלהים | 1 |
To him that excelleth. A Psalme to give instruction, committed to the sonnes of Korah. As the harte brayeth for the riuers of water, so panteth my soule after thee, O God.
| צמאה נפשי לאלהים-- לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים | 2 |
My soule thirsteth for God, euen for the liuing God: when shall I come and appeare before the presence of God?
| היתה-לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל-היום איה אלהיך | 3 |
My teares haue bin my meate day and night, while they dayly say vnto me, Where is thy God?
| אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי-- כי אעבר בסך אדדם עד-בית אלהים בקול-רנה ותודה המון חוגג | 4 |
When I remembred these things, I powred out my very heart, because I had gone with the multitude, and ledde them into the House of God with the voyce of singing, and prayse, as a multitude that keepeth a feast.
| מה-תשתוחחי נפשי-- ותהמי עלי הוחלי לאלהים כי-עוד אודנו-- ישועות פניו | 5 |
Why art thou cast downe, my soule, and vnquiet within me? waite on God: for I will yet giue him thankes for the helpe of his presence.
| אלהי-- עלי נפשי תשתוחח על-כן--אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער | 6 |
My God, my soule is cast downe within me, because I remember thee, from the land of Iorden, and Hermonim, and from the mount Mizar.
| תהום-אל-תהום קורא לקול צנוריך כל-משבריך וגליך עלי עברו | 7 |
One deepe calleth another deepe by the noyse of thy water spoutes: all thy waues and thy floods are gone ouer me.
| יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי-- תפלה לאל חיי | 8 |
The Lord will graunt his louing kindenesse in the day, and in the night shall I sing of him, euen a prayer vnto the God of my life.
| אומרה לאל סלעי-- למה שכחתני למה-קדר אלך-- בלחץ אויב | 9 |
I wil say vnto God, which is my rocke, Why hast thou forgotten mee? why goe I mourning, when the enemie oppresseth me?
| ברצח בעצמותי-- חרפוני צוררי באמרם אלי כל-היום איה אלהיך | 10 |
My bones are cut asunder, while mine enemies reproch me, saying dayly vnto me, Where is thy God?
| מה-תשתוחחי נפשי-- ומה-תהמי עלי הוחילי לאלהים כי-עוד אודנו-- ישועת פני ואלהי | 11 |
Why art thou cast downe, my soule? and why art thou disquieted within mee? waite on God: for I wil yet giue him thankes: he is my present helpe, and my God.
